זה קרה לפני בערך 4 שנים: אני יושבת מול הכיתה – היום "תורי" להיות מטופלת. הנושא שאני בוחרת להביא לכיתה ולטיפול – הקשר שלי עם בני הבכור. אני אומרת לישי גסטנר, המורה, שיש לי אמונה שאומרת שבין אמא לילד הבכור שלה צריך להיות קושי. אני רואה את זה...
אני מודה, לפוסט הזה אני מגיעה מוצפת עוד לפני שממש הקשבתי לשידור ברדיו. קראתי שני פוסטים של קולגות שלי שאני מאוד מעריכה והם חושבים יחסית כמוני, אז אני יודעת, אני באה מגמתית. ובהתחלה חשבתי לעצמי – קודם תקשיבי לשיחה פעם ראשונה, באוזניים נקיות ורק אח"כ תקשיבי שוב...
כשהסדר המשפחתי מתבלבל יש רגעים, שהסדר המשפחתי מתבלבל וכבר לא ממש ברור מי מחליט מה. הילדים רבים וההורים נכנסים למערבולות הריב ובמקום לקחת שליטה על הסיטואציה הם הופכים להיות חלק ממנה והם כבר לא מובילים. הסדר המשפחתי מופר. אני יודעת, זה קרה גם לנו בטיול הגדול שלנו לתאילנד. במקום לתת...
נועה (שם בדוי) מתקשרת אלי ומספרת לי, שהילד שלה מיוחד והיא לא יודעת איך להתמודד איתו.
לרגע, אני לא למבינה למה היא מתכוונת. אני מקשיבה לה עוד. היא מדברת על ילד בן 3 רגיש ומחובר ועל הקושי שלה מולו.
"ברוכה הבאה לעולם ההורות", אני חושבת לעצמי.
היא רוצה כלים להתמודד עם הילד. אני מבינה אותה.
העולם של ימינו מציב בפנינו, כהורים, כבני אדם כל כך הרבה אתגרים ומול כל האתגרים האלו אנחנו זועקים לכלים.
זה לא שאין לנו את הכלים האלו. נהפוך הוא, את הכלים האלו יש בכל אחד ואחת מאיתנו.