יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים | הא'ופנופונו
93
rtl,archive,tag,tag-93,qode-quick-links-1.0,tribe-no-js,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-11.1,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

הא'ופנופונו Tag

הכי הכי בעולם, הייתי רוצה לשמור עליה שלא תעבור את מה שאני עברתי. את הצחוקים המרושעים של הבנות, את העלבון הצורב מכך שלא כיבדו אותי וחשפו את ליבי ואת ההשפלה. כיתה ה'. קיבוץ כפר החורש, בית ספר גניגר. אני בבית. מוצאת בתוכי אומץ ומתקשרת לחגי מציעה לו...

הא'ופנופונו אחד הכלים שאני באופן אישי משתמשת בו הרבה לקוח מגישה שנקראת "הא'ופנופונו". הנה דרך להסביר: החיים הם מסך והמסך הזה בסה"כ מראה לנו את הסרטים שנמצאים בתוכנו. את המסך, כמו את מסך המחשב, אי אפשר לשנות. כדי לשנות את מה שרואים במסך אנחנו צריכים לשנות את עצמנו.

הכי קל להגיד שאני מי שאני בגלל הורי, שהשריטות שלי, הקשיים שלי, חוסר ההצלחות שלי, התסכולים שלי הם ב"זכות" הילדות שלי ו"בזכות" הדרך בה הורי גידלו אותי. כשהייתי בת 16, הראיתי לאבא שלי את מקבץ השירים שלי וחיכיתי בחיל ורעדה

היא מעצבנת אותי! אני מתחילה להרים את הקול ואז נעצרת. "יעל, תתאפסי על עצמך", אני אומרת לעצמי ונושמת עמוק. הדרמה שלה ממשיכה. אני מחזיקה את עצמי אבל הסרט בראשי אומר לי ש: "היא מפונקת"; "כבר אין לי כוח אליה"; "אני עייפה" "ו..." (תמשיכו כיד הדמיון/ מציאות שלכם). ואז אני ממש צועקת. לפעמים אפילו נבהלת מעצמי.