מאמרים על הורות

ט"ו בשבט הוא חג לאילנות, ליערות, לעצים, לפירות ולכל מה שצומח. ט"ו בשבט מסמל את שנת העצים, שנת הצמיחה. ניתן לעשות הקבלות רבות בין עצים והורים, צמיחה והורות. "כי האדם עץ השדה" (דברים כ' יט') ו: "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" הם שני ביטויים נפוצים שעושים הקבלה בין העץ לבין בני אדם. אז מה ניתן ללמוד מעצים על הורות?

הורים חייבים שתהיה בהם חמלה. בעיקר כלפי עצמם. אנחנו עושים ונעשה כל כך הרבה טעויות עם הילדים שלנו. אלו החיים. אין שום דרך לדעת איזו בחירה שלנו היא טעות (גם בטווח הקצר ובעיקר בטווח הארוך) ואיזו בחירה שלנו טובה לילדים. חז"ל או לפחות הסבתות שלנו, צדקו כשאמרו ש"אין לבכות על חלב שנשפך".

השבוע קיבלתי מייל מקולגה. אני אוהבת להיות מעודכנת, ולפעמים אפילו לומדת מהקולגות שלי דבר או שניים (: . הפעם, כל כך כעסתי על מה שנכתב במייל, שחשוב לי להגיב למה שנכתב (ולא, אין לי שום כוונה לכתוב מיהי אותה קולגה). אותה מדריכה, כתבה על "סנקציה, שהיא התוצאה הטבעית של המעשה" ואני רוצה לספר לכם, שאין!! פשוט אין, דבר כזה!!

אם יש משהו שילד כל הזמן מחפש מהוריו זאת הכרה. הכרה בטוב שהוא, הכרה ביכולות שלו, הכרה ביצירות וביצירתיות שלו הכרה במי שהוא. ואח"כ – קבלה. קבלה של מי שהוא לטוב ולרע ואם אפשר גם אהבה- גם כשהוא טוב וגם כשהוא רע. אנו נוטים לחשוב, שבגיל ההתבגרות, ככל שהילדים מפתחים יותר עצמאות, כך הם פחות צריכים את ההכרה שלנו. אבל זה לא כך.

בכל חנוכה 8 נרות ושמש. תפקידו של השמש להדליק את הנרות. רק לאחר שהוא מדליק את הנרות הוא מתיישב לו בבטחה בקן ומשקיף על הנרות שהדליק. אז מי זה השמש? אתם כמובן- אתם היחידים שיכולים להאיר חלקים שונים בתודעה שלכם, בהוויה שלכם ולרפא אותם. כל השאר (מטפלים, מדריכים, מאמנים, פסיכולוגים ואפילו אני), אנחנו רק המצב שעוזר לכם להידלק. היכולת להאיר ולרפא טמונה בתוככם, בדיוק כמו נר. 8 נרות, 8 דרכים לתודעה, 8 דרכים להסתכל על ההורות ועל חיינו ולבחון אותם.

דנה מתיישבת על הכיסא ואומרת: "מה בסה"כ אני מבקשת? שפעם, רק פעם אחת בשבוע היא תתקשר אלי ותשאל אותי לשלומי ותבדוק אם אני צריכה עזרה. פעם בשבוע, לא יותר וגם זה לא קורה". "קשה לי המירוץ הזה. גם משרה מלאה, גם הילדים והטיפול במאור וגם כשיוגב נמצא כל הזמן בעבודה שלו. לא יכולה יותר" היא קורסת לנגד עיני. "ומה בסה"כ אני רוצה? שאמא שלי תתקשר אלי פעם בשבוע? מה כל כך קשה בזה???".

רגע לפני שהחופש נגמר, זה בדיוק הזמן עבורך, לשבת עם עצמך ולחשוב מה את רוצה שיקרה בשנה הקרובה בלימודים של הילד/ה שלך. האם היית רוצה שיישאר כמו שהוא? מה היית רוצה שישתפר? ומה היית רוצה שלגמרי ישתנה? זה גם הזמן, שבו כדאי שהילד שלך יחשוב על זה, ותיכף נתייחס גם לזה. וגם - לא בהכרח, מה שאת רוצה, זה מה שהוא רוצה. אז מה עושים?

אז איך המתבגר/ת שלכם הולכים להעביר את הקיץ? החוק קובע שניתן להעסיק קטינים מגיל 14. ובכל זאת, עדיין ילדים יכולים לעבוד גם לפני. בשנתיים האחרונות, בן הכמעט 11 שלי, יוצא בחופש עם עוד כמה חברים והם הולכים לרחוץ מכוניות בשכונה. הוא גם עוזר למישהו, גם מעביר את הזמן, גם עושה זמן איכות עם חברים וגם מרוויח כסף.

אני חוזרת מטיפול (כן, גם אני מטופלת לפעמים Smile ) ובטיפול שעברתי אני רואה אישה. חיילים קרעו ממנה את ילדתה והיא יושבת מאובנת, משלימה מבפנים על רוע הגזירה. יודעת שאין לה מה לעשות ולכן לא עושה.

ואני ממשיכה להתבונן בה, מחכה שתצא מקיפאונה. וכשזה קורה, היא מתחילה לשאול "למה"? "למה זה מגיע לי?"

וקול עונה לי- "זה לא מגיע לה"