Author: yaele
02 מאי "תוצאה טבעית" זה טוב? (הגיגים על הורות 4/5)
אני יושבת מולה מתוסכלת. רוצה שתבין, שתפנים. התיאוריות והרעיונות של "התוצאה הטבעית" עולים בי ומשפטים כמו: "שלא תכין שיעורים- היא תצטרך להתמודד עם זה" או "שהמורה לבלט לא תיתן לה להיכנס- אולי ככה היא תלמד שלא מאחרים לחוג" ויש עוד כל מיני... ואז אני נזכרת.
24 אפר קונסטלציה על ילד הורי
אנחנו מדברות על הבנות שלה. היא מספרת לי, שנטע, הבת הבכורה שלה דואגת לה הרבה. כשהיא עצובה היא באה לנחם אותה, כשהיא צריכה עזרה היא עוזרת לה. למעשה, היא סוג של משענת. ואז היא מספרת לי על הבת הצעירה שלה: שלי. שמרגישה אותה כל הזמן. כשהיא מתעוררת בלילה – גם שלי מתעוררת. כשהיא חוזרת בלילה הביתה, שלי, גם אם היא ישנה – מתעוררת. ואני תוהה – מה גורם לשתי ילדות לקחת בעלות ולדאוג לאמא שלהן כל כך.
24 אפר החוזקה שלנו (הגיגים על הורות 27/4/15)
החוזקה שלנו טמונה בעבר שלנו. הבסיס שממנו נוצרנו, שממנו אנחנו צומחים, הוא הילדות שלנו, הם ההורים שלנו והחוויות שעברנו.
20 אפר האם אנחנו באמת עצמאיים ? (הגיגים על הורות 20/4/15)
עצמאות לפי המילון: עמידה ברשות עצמו, ריבונות, קוממיות, אי תלות, חירות, חופש (מקור- תרגום בבילון). ביום חמישי נחגוג 67 שנות עצמאות למדינת ישראל. מי שמסתכל סביב, בעיניים פקוחות יכול לראות שבאמת באמת- עצמאיים אנחנו לא. לא כמדינה לא כאנשים במדינת ישראל ולא כהורים במדינת ישראל (ובכלל). אנחנו עדיין שבויים ב"מה יגידו...
11 אפר קונסטלציה על זהות – סיפור מהקליניקה
רוית מספרת: נועם, בן השנתיים מסתובב כל הזמן כעוס, מרגיש כאילו יש עליו משהו ואני רוצה לטפל בזה. שמנו בדים: בד לנועם ובד ל"הדבר הזה, שיושב עליו" והתחלנו לחקור. "זה מרגיש לי כמו עלוקה. משהו שאין לו חיים משל עצמו". כשרוית עלתה על הבד שמייצג את נועם היא הרגישה קושי לנשום וכאילו יש משהו כבד על הכתפיים שלה. הוספנו את הבד של רוית לקונסטלציה. רוית הרגישה שהיא צופה ואין לה דרך להתקרב לנועם ואילו כשרוית עלתה על הבד של נועם, היא הרגישה שנועם רוצה את אמא. בניסיון להתחקות אחר המקור של "הדבר הזה" (עלוקה), הגענו להיסטוריה המשפחתית של רוית.
11 אפר הגיגים על הורות לקראת יום השואה ויום הזיכרון (13/4)
ביום חמישי הקרוב נציין את יום השואה. יום השואה ויום הזיכרון הם עבורי ימים של התכנסות. ימים שנוגעים בי אישית כחלק מהיותי בת לעם היהודי וכחלק מהיותי ישראלית. אני לא מרבה לדבר על הימים האלו בבית, אך במידה והילדים מביאים איתם שאלות מבית הספר אני מקיימת שיח (בהתאם לגיל) על כל השאלות שיש להם.
15 מרץ 3 בנות שמפחדות מכלבים = העברה בין דורית בראי נוסף
השבוע למדתי משהו מעניין על המשפחה שלי: אמא שלי מפחדת מכלבים. פעם כשהיא היתה קטנה, כלב התנפל עליה ומאז היא מפחדת. ולמה זה מעניין (אותי ואותך) ? כידוע, אני כבר אמא לשלושה בעצמי. ככל הזכור לי, מעולם לא ידעתי שאמא שלי פחדה מכלבים. כשהייתי ילדה, אני בעצמי פחדתי מכלבים. כלב תקף אותי, אני נבהלתי ובמשך הרבה שנים פחדתי. כשזהר, הבת שלי, היתה בערך בגיל שנה וחצי, כלב קפץ עליה, הבהיל אותה ובמשך מספר שנים היא גם פחדה מכלבים (זה עבר כשאבא שלי קנה כלבה).
08 מרץ קונסטלציה משפחתית והפלות
היא יושבת מולי ואומרת לי: "ההפלה הזאת היתה לפני 20 שנה". היא לא קשורה להיום ולמה שקורה לי. ואני אומרת: "בואי נבדוק את זה". היא עולה על הבד שמייצג אותה ועולה על הבד שמייצג את ההפלה ומרגישה. כאב אצלה וכאב אצל ההפלה. הן מנהלות דו שיח ומשהו משתחרר. קונסטלציה משפחתית רואה חשיבות גדולה במתים שבחיינו, אלו שמתו טרום זמנם מכל סיבה שהיא ובהפלות, אף על פי, שמעולם לא הוגשמו לכדי חיים מחוץ לרחם.
06 מרץ להסתכל מעיניים של ילד (הגיגים של יום שני 09/3/15)
אנחנו מדברים עם הילדים שלנו מתוך מרחב ההסתכלות שלנו על החיים אנחנו – עם העבר שלנו, עם נסיון החיים שלנו ועם הלימודים שלנו רוצים שגם הם יקבלו את ההסתכלות שלנו "כשתגדל תבין". והאמת היא, שלהסתכל על החיים מהעיניים שלהם יאפשר לנו לראות יותר להבין יותר ליהנות יותר ולהיות יותר מחוברים אליהם, אלינו ואל החיים...