"תוצאה טבעית" זה טוב? (הגיגים על הורות 4/5)

"תוצאה טבעית" זה טוב? (הגיגים על הורות 4/5)

אני יושבת מולה מתוסכלת. רוצה שתבין, שתפנים.
התיאוריות והרעיונות של "התוצאה הטבעית" עולים בי ומשפטים כמו: "שלא תכין שיעורים- היא תצטרך להתמודד עם זה" או "שהמורה לבלט לא תיתן לה להיכנס- אולי ככה היא תלמד שלא מאחרים לחוג" ויש עוד כל מיני…
ואז אני נזכרת.

אני נזכרת שהבת שלי אמנם בת 7.5 אבל עוד ילדה.
ושלא מגיע לה. פשוט לא מגיע לה להתאכזב מעצמה ומהיכולות שלה (כן, וגם מחוסר היכולות), ושזה התפקיד שלי כאמא ובכלל- התפקיד שלנו, כהורים זה לתת את התמיכה, לחפש את הכלים (כי לא תמיד יש לנו ) ולתת את הכלים.
"התוצאה הטבעית", פועלת הרבה פעמים ואכן מלמדת את הילד, אבל תוך כדי, פעמים רבות היא דורסת.Image00015
דורסת את החלומות
את המשחק
את הרצונות
את הנטיות הטבעיות של הילד.
"אם תסיימי את שיעורי הבית בזמן- תגיעי בזמן לחוג".
אלו החיים, אני לא מנסה להתייפייף ובקרב עמי אני חיה, ויחד עם זאת, הצורך להתכנס לתכתיבים של "שכר ועונש" (או במילים יפות יותר- "התוצאה הטבעית") – הופכת את הילדים שלנו לצייתנים, תרבותיים ליניאריים.
כאלו שהסביבה תהיה מרוצה.
אבל הילד?
כמה פצעים הוא מחזיק בתוכו בשל כך?

No Comments

Post A Comment