עונש זאת "תוצאה טבעית" ?

עונש זאת "תוצאה טבעית" ?

השבוע קיבלתי מייל מקולגה. אני אוהבת להיות מעודכנת, ולפעמים אפילו לומדת מהקולגות שלי דבר או שניים (: .

הפעם, כל כך כעסתי על מה שנכתב במייל, שחשוב לי להגיב למה שנכתב (ולא, אין לי שום כוונה לכתוב מיהי אותה קולגה).

אותה מדריכה, כתבה על "סנקציה, שהיא התוצאה הטבעית של המעשה"

ואני רוצה לספר לכם, שאין!! פשוט אין, דבר כזה!!

תוצאה טבעית, כשמה כן היא- נובעת מהחיים: הבת שלי התנדנדה על הכיסא ונפלה. היא פגעה בשולחן שהיה מאחוריה וחטפה מכה בראש- זאת תוצאה טבעית.

היקום מזמן לנו כל כך הרבה תוצאות טבעיות, שמלמדות אותנו כיצד עלינו להתנהג.Image00014

הילד לא הכין שיעורי בית: א) הוא לא יודע את החומר בכיתה וזה כבר גורם לו להרגיש לא בנוח עם עצמו ו- ב)זה עשוי לפגוע לו בציון.

אלו הן תוצאות טבעיות.

סנקציות (כלכליות, חברתיות וכד') הן לוגיות, הן נעשות מהשכל ויש להן מטרה "חינוכית" מסוימת, ולכן כל קשר בינן לבין "תוצאה טבעית" הוא מקרי לחלוטין.

בנוסף, "תוצאה טבעית", היא דבר שקורה בסמיכות לאירוע ויש לו קשר ישיר וברור אצל הילד.

לא הכנת שיעורי בית = תרגיש לא נוח בכיתה.

התנדנדת על הכיסא = תיפלי ותקבלי מכה.

קשר לוגי כמו: שברת משהו בבית = לא תלך לחברים – זה עונש. זאת לא תוצאה טבעית.

התוצאה הטבעית של שבירת משהו בבית תהיה שמי ששבר אוסף וכן, שמי ששבר חושב ופועל כדי לתקן את מה ששבר.

עונשים או סנקציות פוגעים באמון של הילד בנו. פוגעים בביטחון העצמי של הילד ואינם מלמדים את הילד תוצאה טבעית.

לכל היותר, הם מלמדים את הילד להימנע מדברים מפחד מעונש.

תוצאה טבעית מאפשרת לי ללמוד על החיים וללמוד מה עובד לי ומה לא עובד לי ומאפשרת לי לקחת אחריות על הדברים (בפעם הבאה אני אכין שיעורי בית, כדי לא להרגיש לא נוח כשאגיע לכיתה).

עונשים/ סנקציות, מלמדים את הילד לפחד מאיתנו, אולי אפילו לפחד מהמעשים שלו אבל יוצרים בו רצון להימנע מהעונש ולא ללמוד מהמעשים שלו.

 

* קרדיט תמונה: David Castillo Dominici מאתר:http://www.freedigitalphotos.net/

3 Comments
  • ש
    Posted at 19:51h, 12 ינואר

    מסכימה שעונש הוא לא תוצאה טבעית
    ושואלת:
    איך אפשר ליצור מוטיבציה לעשות את הדבר הנכון – בדוגמא שלך – להכין שיעורי בית – במיוחד אם ההרגשה הרעה בכיתה לא מפריעה…
    לשחרר ולתת להם את האחריות שלהם על מעשיהם צריך להיות עד גבול מסוים – איך אפשר לעזור להם לא להגיע לגבול / לעבור אותו?
    האם הגבלות – טלויזיה / מחשב / חברים וכו' בזמנים מסויימים – מה שמשאיר זמן (כביכול) להכין שיעורים – הן לא סוג של סנקציות / עונשים?
    תודה 🙂

  • yaele
    Posted at 21:08h, 12 ינואר

    היי שיר.
    את שואלת שאלות חשובות.
    וצריך לבדוק כמה הנחות.
    האם הכנת שיעורי בית היא הדבר הנכון לילד?
    אני מאמינה, שכשילד מתחיל את דרכו, כל ילד, ההרגשה הרעה בכיתה כן מפריעה. הקושי להתמודד הם אלו שגורמים לו לאמץ "פאסון"
    של "לא אכפת לי". זה מגן עליו מה"מאוד אכפת לי".

    האם כשאת מגבילה- הוא מכין שיעורים?
    מה יגרום לו להכין שיעורים?
    איך הוא אוהב להכין שיעורים?
    מתי נוח לו להכין שיעורים?

    ליצור לו את הסביבה התומכת (כמה שאפשר) כדי שידע שהוא לא לבד ושהוא יכול להישען.
    חוסר מוטיבציה להכין שיעורי בית, נובע מהרבה דברים.
    העיקרי שבהם- הקושי בלהתמודד.
    כשאנחנו נותנים את הכלים- קל יותר להתמודד וקל יותר להכין שיעורי בית.

    מעבר לזה, גם אני אמרתי לבת שלי (מראש), שאם היא לא תסיים שיעורי בית לפני חוג בלט,
    היא לא תלך לבלט כי אני לא מוכנה שהיא תכין שיעורי בית ב- 19 בערב כשהיא כבר שפוכה.
    אז בימי שני, כשיש לה בלט, אני מזכירה לה את זה וזה עוזר לה להתכנס לשיעורי הבית.

  • ליאור
    Posted at 23:01h, 11 פברואר

    מסכימה איתך לחלוטין .זו דרך מצוינת אולם אני מרגישה שהיא קשה לפעמים ליישום …. לדוגמא שתי בנותיי (2.5,4) מכות אחת את השנייה די הרבה האמת לפעמים כדווקא לפעמים כי רבות על משחק ואני מתקשה למצוא תוצאה טבעית- משתדלת לא לכעוס או לתפוס צד(בד"כ הדדי) אבל האם יהיה לכם כואב אם תרביצו או לא יהיה לכן נעים אחת עם השנייה זה מספיק ? כי אני מרגישה שאני מצד אחד לא צריכה להתערב מצד שני מתקשה להסתכל מהצד .

Post A Comment