למה לצפות מהילד שיתנהג "כמו בנאדם" זו ציפייה לא הגיונית במקרים מסויימים

למה לצפות מהילד שיתנהג "כמו בנאדם" זו ציפייה לא הגיונית במקרים מסויימים

השבוע צפיתי באחד הפרקים של העונה השנייה של "קצה האגם" (עוד לא החלטתי אם אני ממליצה עליו או לא).

בפרק הזה, הילדה מרי, ילדה בת 18, נכנסת למצוקה רגשית מאוד גדולה ומתחילה להרביץ לעצמה עם 2 הידיים שלה בראש.

כבר דובר באחד הפרקים המקדימים שמרי סובלת מחרדות.

הסצנה הזאת הזכירה לי שיחות שהיו לי בזמן האחרון עם הורים על התנהגויות נורמטיביות, התנהגויות לא נורמטיביות ומוצפות רגשית.

כמבוגרים, שגדלו בעולם המערבי שנותן דגש מאוד גדול לחשיבה וללוגיקה, קצת קשה לנו להבין (ולפעמים אפילו לקבל) שיש דברים שאין לנו שליטה עליהם ושאנחנו לא יכולים לבחור איך לנהוג ברגעים מסויימים.

אבל המחשבה הזאת, מבחינה פיזיולוגית ובעיקר ככל שהילדים שלנו צעירים יותר – היא מוטעית.

מבלי להיכנס יותר מדי למודלים ביולוגיים-פיזולוגיים על איך הגוף שלנו עובד, אכתוב רק את זה:

בגוף שלנו 80% מהניורונים מעבירים מסרים מהגוף (כלומר – מעולם המוטוריקה, התחושות, הרגשות, החושים ועוד) למוח, הניאו-קורטקס ו- 20% מעבירים מסרים מהניאו-קורטקס (שזה המוח החושב – זה שאחראי לחשיבה הלוגית שלנו) לגוף.

כשיש מסר מהגוף שיש סכנה (וסכנה יכולה להיות פיזית או רגשית אמיתית או מדומיינת) – לא חשוב מה הניאו-קורטקס חושב – אין לו כוח להשפיע לעומת ה- 80%.

במקרים כאלו, כשהמערכות השונות בגוף "משתלטות" על המערכת החושבת שלנו, אין טעם לדבר לוגית או אפילו לכעוס. זה לא מקדם אף אחד לשום מקום.

אם הייתי צריכה לתת לזה מטאפורה – זה כמו השתלטות עויינת על המוח.

אז מה, תכעסו על הילד כי מישהו השתלט לו על המוח?

לא.

דרכי הפעולה שלנו צריכים להיות אחרים לגמרי.

בשלב הראשון – אנחנו צריכים להבין שזה מה שקורה לילדים שלנו.

בשלב השני – אנחנו צריכים להיות רגועים.

לפעמים ההשתלטות העויינת על התפקוד של הילדים מוציאה אותנו משלוות נפשנו, ואז גם אצלנו ה- 80% משתלטים על ה- 20% – ומישהו או משהו אחר מנהלים את המוח החושב שלנו.

לכן השלב השני עוסק בלהרגיע את עצמנו קודם כל.

ורק אז – אנחנו יכולים להתפנות לשלב השלישי – לעזור לילד להירגע.

משם, הדרך לתקשורת, להפקת לקחים, להבנה ולשיח משותף קלה יותר.

בהצלחה!!

1Comment
  • נורית גרינברג
    Posted at 21:07h, 16 יולי

    יפה כתבת. לא פשוט להיות מודע לתהליכים. אבל הזדמנות טובה לנסות אותם בפעם הבאה שאתקל בצורך.

Post A Comment