הילד כמטאפורה בזוגיות

הילד כמטאפורה בזוגיות

אי שם בתיכון, כשהייתי בכיתה יא' או יב', למדנו על סיפורי ש"י עגנון וצ'כוב.

אני זוכרת מעט מאוד על מה למדנו, אך מה שכן נשאר לי, זה שאצל שניהם לילד יש תפקיד בתיאור הזוגיות.

ילד חולה = זוגיות חולה

ילד מת = הזוגיות מתה וכו'.

ש"י עגנון וצ'כוב אמנם השתמשו בילד כמטאפורה, אבל כשעובדים עם השדה הקונסטלטיבי, מגלים שהמטאפורה הזאת מאוד מציאותית.

כרמית נכנסה אלי לקליניקה לדבר על ענת. היא מרגישה שהכל קשה איתה, וגם מרגישה, שענת, על אף היותה ילדה, מחזיקה על עצמה את הזוגיות שלה ושל שגיא.

בתהליך הקונסטלציה ראינו שענת מרגישה שהיא צריכה לבחור צד. או בצד של אמא או בצד של אבא. הקונפליקט הזה גורם לה להיות ילדה נוקשה.

יש קושי מאוד גדול ברצון או בצורך להיות גם וגם. במיוחד כשהתחושה היא שאין חיבור בין אמא לאבא.

נאווה ואני נפגשנו בסקייפ. הנושא היה התקשורת שלה ושל רחמים בכל מה שקשור לביתם עדי. גם כאן, כאשר נאווה עלתה על הבד שמייצג את עדי היא חשה שעדי לא יודעת איפה להיות. היא רוצה להיות גם בצד של האמא וגם בצד של האבא.

בשני המקרים הילדות החזיקו בתוכן את הקושי הזוגי.

במקרה הראשון, כשנעשתה עבודה על הקושי הזוגי, הן האמא והן האבא שיחררו את הילדה מתפקידה כשומרת הזוגיות.

המקרה השני מסובך יותר ודורש יותר ממפגש אחד, אבל כצעד רעשון, המטופלת אמרה לבת שלה (או יותר נכון לומר לבד שמייצג את הבת שלה): "זה בסדר שכרגע תהי הבת של אבא שלך" ובכך שחררה מהילדה את הצורך לבחור צד ולהיקרע בבחירה הזאת.

אני מאמינה, שבמקרה הזה, כשתיעשה עבודה על הזוגיות עצמה, והזוגיות תשתפר, לילדה, באופן טבעי, יהיה קל יותר.

למה ילדים לוקחים צד או לוקחים על עצמם את הזוגיות של ההורים שלהם?

מהרבה סיבות, רובן לא מודעות ורובן נעשות בגילאים צעירים מכדי להבין את המשמעות של לקיחת התפקיד.

שנים נשאתי על עצמי את הזוגיות של ההורים שלי.

למה?

כי בחושי הילד שלי הבנתי שהם לא מתאימים להיות ביחד אבל כשהורי נישאו אימי הייתה בחודש החמישי להריונה איתה.

אז כילדה כנראה עשיתי 3= 1+1 ולקחתי אחריות על אותם 1+1.

כמוני, כמטפלת, פגשתי הרבה הורים-ילדים שנשאו את הזוגיות של ההורים שלהם עליהם ולו בגלל שההורים שלהם התחתנו בגללם בין אם ההורים אוהבים ובין אם לא.

נרצה או לא נרצה, הילדים שלנו סוחבים עליהם את הזוגיות שלנו לטוב ולרע.

וזה התפקיד שלנו לשחרר אותם ולאפשר להם להיות הם. ולא מטאפורה ספרותית למצב הזוגיות שלנו.

No Comments

Post A Comment