| מהתקשורת – טלוויזיה, רדיו ועיתונות – לחצו כאן |
31/1/10
את כזו מדהימה!
כתבתי הודעה בפורום שיש לנו קשיי הירדמות עם הבת הבכורה שלנו. המליצו לי על יעל.. שלחתי אליה הודעה..
לא עבר זמן וענית לי. הצעת שתגיע אליי למחרת היום (1*1 בשפת העם).
היו לך המלצות קונקרטיות מלאות בחום ונועם ונסעת הביתה.
המשכת להתעניין ולהמליץ בימים שאחרי.
אריאל כעת לפחות הולכת למיטה ופחות מייללת ..
חברה יקרה, תודה רבה לך על הכל!
את פשוט גדולה!!
אלונה נקאש- מתוקים שלי
31/1/10
– בעקבות מפגש "על הקשבה" –
ליעל,
לסדנה הגעתי בעיקר כי הרגשתי שלא באמת מקשיבים לי. שגם כשאני מדברת לא ממש מבינים את המסר של הדברים שלי.
אני יודעת שגם אני, כמו רבים אחרים "חוטאת " בזה, ובמקום להקשיב עסוקה במיליון המחשבות והדאגות שמטרידות אותי ובסוף יום עבודה ממש לא מתחשק לי לשמוע סיפורים ארוכים.
בסדנה למדתי עוד דרכים וקיבלתי עוד כלים להקשיב. חלק מהדברים אמנם שמעתי בעבר אבל אני חושבת שהשינוי האמיתי היה בחוויית ההקשבה.
למשל, בדקה וחצי שהייתי צריכה להקשיב, ורק להקשיב לקליה המקסימה כשהיא מספרת על נושא כלשהו שהטריד אותה, התרכזתי רק בה. במה שהיא בחרה לשתף אותי, ברגשות שזה מעלה בה.
זה הפתיע אותי, אבל בזמן הזה הרגשתי שקטה, שלווה וסבלנית להיות כל כולי אוזן.
מבחינתי, להקשיב בד"כ דרש ממני להתרכז, לחשוב, ולהתמודד עם הרגשות שעולים לי בזמן ההקשבה. רגשות שטבעי שיעלו כששומעים חוויות שונות שעברו על אנשים שקרובים אליי, שאכפת לי אם עבר עליהם יום קשה או מישהו פגע בהם או הכעיס אותם. כשההקשבה הופכת למתישה שכזו לא פלא שהשתדלתי להתחמק מתפקיד המקשיבה.
אחד הדברים שנחרטו במוחי זה האמירה שלך, שכאשר עסוקים ברגשות שעולים בזמן ההקשבה- אז אנחנו לא באמת עושים הקשבה פעילה.
אז עשיתי סוויץ' בחשיבה. כשמישהו מתחיל לספר לי משהו, במקום לחשוב על התגובה שלי, על הדעה שלי בנושא, אני עוצרת. ומשתדלת למקד את הפוקוס בדברים שלו.
החידוש הגדול הוא שבמקום שההקשבה תוסיף לעומס הרגשי והמחשבתי הקיים, היא בעצם מביאה סוג של הפוגה.
כי בשביל להקשיב באמת צריך להתנתק מהחוויה של ה"אני" ולהתמקד בדברים של האדם שמולי. קצת כמו במדיטציה.
קל זה לא. במיוחד למי שרגיל כמוני למחשבות נון- סטופ.
אבל אני יודעת שזה בעיקר עניין של תרגול. שיעורי בית לחיים. ובשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל ללמוד ולהתפתח?
תודה על הכל.
בהמון אהבה,
ה.