יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים | פחדים
23
rtl,archive,tag,tag-23,qode-quick-links-1.0,tribe-no-js,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-11.1,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

פחדים Tag

תכירו: עידו וירין עידו אבא לירין בן ה- 5. הוא מאוד אוהב את ירין, אבל הוא לא יודע איך להתמודד עם התקפי הזעם שלו ולכן הרבה פעמים, כשירין נמצא בהתקף, עידו, במקום להכיל אותו ולתת לו את התמיכה שהוא צריך כועס עליו. כועס עליו ואומר לו או צועק עליו מילים כמו: "תירגע, הלוואי שתמות, איזה ילד נורא אתה" ועוד. 

ביום חמישי הקרוב נציין את יום השואה. יום השואה ויום הזיכרון הם עבורי ימים של התכנסות. ימים שנוגעים בי אישית כחלק מהיותי בת לעם היהודי וכחלק מהיותי ישראלית. אני לא מרבה לדבר על הימים האלו בבית, אך במידה והילדים מביאים איתם שאלות מבית הספר אני מקיימת שיח (בהתאם לגיל) על כל השאלות שיש להם.

השבוע למדתי משהו מעניין על המשפחה שלי: אמא שלי מפחדת מכלבים. פעם כשהיא היתה קטנה, כלב התנפל עליה ומאז היא מפחדת. ולמה זה מעניין (אותי ואותך) ? כידוע, אני כבר אמא לשלושה בעצמי. ככל הזכור לי, מעולם לא ידעתי שאמא שלי פחדה מכלבים. כשהייתי ילדה, אני בעצמי פחדתי מכלבים. כלב תקף אותי, אני נבהלתי ובמשך הרבה שנים פחדתי. כשזהר, הבת שלי, היתה בערך בגיל שנה וחצי, כלב קפץ עליה, הבהיל אותה ובמשך מספר שנים היא גם פחדה מכלבים (זה עבר כשאבא שלי קנה כלבה).

חרדות ופחדים? לא אצלי! הכל התחיל לפני כ- 3 שנים. בני הגדול (אז בן 3) שהה אצל סבתא שלו והיא הקריאה לו סיפור מקסים על נחש ששמו קריקטור. בסיפור מופיע גנב, שפרץ לדירה וקריקטור עזר לתפוס אותו. מאז, הבן שלי מפחד מגנבים. פחד, שלאחרונה הלך והקצין. לימדתי אותו הגנות, לימדתי אותו להגיד "שמע ישראל" ושום דבר לא השפיע (לפחות לא באופן מהותי ומתמשך).