טיפול Tag

חלומות על קהילה לפני כמה שנים, כשהקמתי את קבוצת הפייסבוק שלי (היום היא נקראית "הורות כדרך חיים"), חלמתי שהיא תהייה קהילה. הייתי חברה בכמה קהילות משגשגות ורצית גם אחת כזו. ידעתי שזה ידרוש ממני עבודה וגם הייתי מוכנה לעבוד בזה. אז הקמתי את הקבוצה. והיו לי המון רעיונות לפעילויות עבורה. הייתה...

לפני כמה שנים החלטתי ללמוד שוב את קורס תמציות התדרים של לייף אנרג'י. הרגשתי שיהיה נחמד להתרענן, להיזכר ואולי גם לקבל ידע חדש. היה הרבה ידע חדש בקורס (תמיד בפעם השנייה אתה קולט דברים שלא קלטת בפעם הראשונה), אבל הדבר שהכי נצרב לי הייתה תמצית אחת,...

אף פעם לא אהבתי את סבתא ננה שלי. בעיניים שלי היא הייתה אישה קשה ומפחידה. היו לה דרישות גבוהות והיא לא הייתה מרוצה משום דבר. ככה אני זוכרת אותה.   אתמול עשיתי קונסטלציה משפחתית והבנתי. הבנתי את סבתא שלי. פגשתי את הכאב שלה כאב עמוק ובלתי נסבל.   כשאין מקום לכאב שלנו, כשאין תמיכה לאובדנים שלנו כשאנחנו צריכים...

פעמים רבות אני נשאלת וקוראת בפייס שאלות של איך להתמודד עם טראומה של ילדים. על מה לדבר, כמה לדבר, אם לדבר ואיך. כמי שמתמחה בטיפול בטראומה, יש לי המון מה להגיד על הנושא, אבל אני חוששת שמה שאגיד יצא לי מסורבל. מזל שהיום האזנתי לספר שדיבר בדיוק...

תכירו: עידו וירין עידו אבא לירין בן ה- 5. הוא מאוד אוהב את ירין, אבל הוא לא יודע איך להתמודד עם התקפי הזעם שלו ולכן הרבה פעמים, כשירין נמצא בהתקף, עידו, במקום להכיל אותו ולתת לו את התמיכה שהוא צריך כועס עליו. כועס עליו ואומר לו או צועק עליו מילים כמו: "תירגע, הלוואי שתמות, איזה ילד נורא אתה" ועוד. 

הרבה אנשים, ששומעים שאני מנחת הורים, אומרים לי "אה, הילדים שלי כבר גדולים", כאילו שהם לא צריכים הדרכה להורות שלהם. אני לעומת זאת, טוענת שאנחנו הורים מהרגע שהילדים שלנו נולדו ועד בכלל.. תמיד יהיו לנו התמודדויות ואתגרים חדשים עם הילדים ועם ההורות שלנו.

משמעות ההורות הורות בעיני זאת דרך חיים. דרך של התפתחות אישית. אני מאמינה, שכשיש לנו ההורים קושי עם הילד, זה מעיד עלינו. לא על הילד. הקושי הוא שלנו. וזאת אחריותנו כהורים לטפל בעצמנו בשביל הילד ובשביל המשפחה. וליצור שינוי בחיינו. 

רוית מספרת: נועם, בן השנתיים מסתובב כל הזמן כעוס, מרגיש כאילו יש עליו משהו ואני רוצה לטפל בזה. שמנו בדים: בד לנועם ובד ל"הדבר הזה, שיושב עליו" והתחלנו לחקור. "זה מרגיש לי כמו עלוקה. משהו שאין לו חיים משל עצמו". כשרוית עלתה על הבד שמייצג את נועם היא הרגישה קושי לנשום וכאילו יש משהו כבד על הכתפיים שלה. הוספנו את הבד של רוית לקונסטלציה. רוית הרגישה שהיא צופה ואין לה דרך להתקרב לנועם ואילו כשרוית עלתה על הבד של נועם, היא  הרגישה שנועם רוצה את אמא. בניסיון להתחקות אחר המקור של "הדבר הזה" (עלוקה), הגענו להיסטוריה המשפחתית של רוית.

היא יושבת מולי ואומרת לי: "ההפלה הזאת היתה לפני 20 שנה". היא לא קשורה להיום ולמה שקורה לי. ואני אומרת: "בואי נבדוק את זה". היא עולה על הבד שמייצג אותה ועולה על הבד שמייצג את ההפלה ומרגישה. כאב אצלה וכאב אצל ההפלה. הן מנהלות דו שיח ומשהו משתחרר. קונסטלציה משפחתית רואה חשיבות גדולה במתים שבחיינו, אלו שמתו טרום זמנם מכל סיבה שהיא ובהפלות, אף על פי, שמעולם לא הוגשמו לכדי חיים מחוץ לרחם.