הורות מודעת Tag

החודש קרה לי נס. בעיניים שלי - זה נס אמיתי. נס שקרה לי ובעיקר לבת שלי. אבל אני חייבת להודות שהוא לא קרה פתאום משום מקום. כמו בהר סיני, שבני ישראל היו צריכים להתכונן למעמד, ככה גם אנחנו פעלנו ועשינו. אז על מה אני מדברת בכלל? האמצעית שלי ילדה מדהימה...

השבוע צפיתי באחד הפרקים של העונה השנייה של "קצה האגם" (עוד לא החלטתי אם אני ממליצה עליו או לא). בפרק הזה, הילדה מרי, ילדה בת 18, נכנסת למצוקה רגשית מאוד גדולה ומתחילה להרביץ לעצמה עם 2 הידיים שלה בראש. כבר דובר באחד הפרקים המקדימים שמרי סובלת מחרדות. הסצנה...

בלאגן- אחד ממאפייני גיל ההתבגרות ליהיא היא מתבגרת טיפוסית. אפשר לראות את זה בעיקר כשבאים אליה לחדר. כמעט כל הורה למתבגר מכיר את זה: אי אפשר להיכנס אליה לחדר. וכמו שרונית אומרת: "לא רואים את הרצפה". לרונית מאוד קשה עם הבלאגן של ליהיא. נמאס לה לבקש מליהיא לסדר את החדר, נמאס לה מהבלאגן בחדר ונמאס לה שהיא מרגישה שליהיא לא מקשיבה לה.  

משמעות ההורות הורות בעיני זאת דרך חיים. דרך של התפתחות אישית. אני מאמינה, שכשיש לנו ההורים קושי עם הילד, זה מעיד עלינו. לא על הילד. הקושי הוא שלנו. וזאת אחריותנו כהורים לטפל בעצמנו בשביל הילד ובשביל המשפחה. וליצור שינוי בחיינו. 

השבוע קיבלתי מייל מקולגה. אני אוהבת להיות מעודכנת, ולפעמים אפילו לומדת מהקולגות שלי דבר או שניים (: . הפעם, כל כך כעסתי על מה שנכתב במייל, שחשוב לי להגיב למה שנכתב (ולא, אין לי שום כוונה לכתוב מיהי אותה קולגה). אותה מדריכה, כתבה על "סנקציה, שהיא התוצאה הטבעית של המעשה" ואני רוצה לספר לכם, שאין!! פשוט אין, דבר כזה!!

בכל חנוכה 8 נרות ושמש. תפקידו של השמש להדליק את הנרות. רק לאחר שהוא מדליק את הנרות הוא מתיישב לו בבטחה בקן ומשקיף על הנרות שהדליק. אז מי זה השמש? אתם כמובן- אתם היחידים שיכולים להאיר חלקים שונים בתודעה שלכם, בהוויה שלכם ולרפא אותם. כל השאר (מטפלים, מדריכים, מאמנים, פסיכולוגים ואפילו אני), אנחנו רק המצב שעוזר לכם להידלק. היכולת להאיר ולרפא טמונה בתוככם, בדיוק כמו נר. 8 נרות, 8 דרכים לתודעה, 8 דרכים להסתכל על ההורות ועל חיינו ולבחון אותם.

באחת מקבוצות ההורים שאני חברה בהם, סיפרה אמא על בנה בן השנה וארבע, שכשאומרים לו "לא" הוא חוטף התקף זעם ומכה את ראשו ברצפה. בתגובה כתבה אחת האימהות, שהיא מאמינה שאצל ילדים זה 1/4 כעס ו- 3/4 הצגה. מכיוון שאני מאמינה, שהרבה אימהות (וגם אבות) חושבים כך, חשוב לי לתקן את קו המחשבה הזה, על מנת שנדע להתמודד עם הילדים שלנו בצורה שתתמוך בהם ותקדם אותם.  אז מה חשוב שתדעו:

מערכת היחסים של מרבית האנושות עם כסף היא מורכבת. כהורים, אנחנו יכולים ללמוד על מערכת היחסים שלנו עם הכסף מהסתכלות על הילדים שלנו. הורות מודעת, מאפשרת לנו ללמוד מהילדים שלנו: איך הם מתנהלים עם כסף? מה הערכים שהם מלבישים על הכסף? איך אנחנו מרגישים עם ההתנהלות הכלכלית שלהם? כשאנחנו מתבוננים על המחשבות והרגשות שעולים בנו מתוך ההתנהגות של הילדים שלנו עם כסף, אנחנו יכולים ללמוד המון על עצמנו ועל היחס שלנו לכסף. האם אנחנו נותנים לילדים דמי כיס? מאיזה גיל? לשם מה? האם אנחנו מוכנים שהם יקנו מה שהם רוצים עם הכסף שנתנו להם או שיש דברים שאנחנו מוכנים ויש דברים שלא? מה האמירות שאנחנו אומרים להם? האם אצלנו ה"כסף לא גדל על עצים"? אם אנחנו חיים בקושי כלכלי האם אנחנו מספרים להם? האם אנחנו אומרים "אין כסף" או כרגע "אין כסף"? וכו'...

עוד מעט, החודש יקבלו ילדינו תעודות מחצית. עכשיו, משקראתם את השורה הזו, שימו לב לרגע אילו מחשבות/ תחושות/ רגשות/ תמונות עולים בכם כתגובה לשורה הזו? מה שעלה לכם (בין אם טוב/לא טוב/ נעים/ לא נעים או כל רגש/ מחשבה אחר) הוא מה שמניע את התקשורת שלכם עם הילדים והוא מה שיניע את התקשורת שלכם עם הילדים ב- 21/1- יום קבלת התעודות. רוצים לשנות?