יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים | כללי
1
rtl,archive,paged,category,category-1,paged-4,category-paged-4,qode-quick-links-1.0,tribe-no-js,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-11.1,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

כללי

כשאת מתנהגת לילדיך כפי שאת חושבת שצריך להתנהג זה לא "fake it till you'll make it". זה ליישם בחיים את מה שאת חושבת ומאמינה בו. יחד עם זאת, עד שלא תחיי את זה במלואו (שיבוא מהבטן ולא מהראש, שתזדהי איתו ולא תעשי אותו מאולץ), לא תצליחי להעביר את המסר. כדי לחיות...

שבוע שעבר חגגתי יום הולדת. בתוך ההכנות לחגיגות נזכרתי שכילדה תמיד כאבתי בימי ההולדת שלי. הם אף פעם לא היו כמו שהייתי רוצה. בעצם, זה לא מדוייק. אהבתי את החגיגות בכיתה. ההורים שלי היו באים לבית הספר והיו חוגגים לי יום הולדת. זה היה מיוחד. אבל בבית... בבית זה לא היה מיוחד.

אנחנו באביב והזמן עכשיו הוא זמן של שינויים והערכות לשינויים ולמעברים . מעברים בין חורף לקיץ, היערכות לקיץ (החלפת ארון הבגדים, מעברי דירה) והרבה שינויים. אז איך מסתגלים לשינויים? איך אני מתרגלת לחיות חיים של שינוי, איך אני מרגילה את הילדים שלי לחיות חיים של שינוי?

ביום חמישי הקרוב נציין את יום השואה. יום השואה ויום הזיכרון הם עבורי ימים של התכנסות. ימים שנוגעים בי אישית כחלק מהיותי בת לעם היהודי וכחלק מהיותי ישראלית. אני לא מרבה לדבר על הימים האלו בבית, אך במידה והילדים מביאים איתם שאלות מבית הספר אני מקיימת שיח (בהתאם לגיל) על כל השאלות שיש להם.

השבוע למדתי משהו מעניין על המשפחה שלי: אמא שלי מפחדת מכלבים. פעם כשהיא היתה קטנה, כלב התנפל עליה ומאז היא מפחדת. ולמה זה מעניין (אותי ואותך) ? כידוע, אני כבר אמא לשלושה בעצמי. ככל הזכור לי, מעולם לא ידעתי שאמא שלי פחדה מכלבים. כשהייתי ילדה, אני בעצמי פחדתי מכלבים. כלב תקף אותי, אני נבהלתי ובמשך הרבה שנים פחדתי. כשזהר, הבת שלי, היתה בערך בגיל שנה וחצי, כלב קפץ עליה, הבהיל אותה ובמשך מספר שנים היא גם פחדה מכלבים (זה עבר כשאבא שלי קנה כלבה).

אנחנו מדברים עם הילדים שלנו מתוך מרחב ההסתכלות שלנו על החיים אנחנו – עם העבר שלנו, עם נסיון החיים שלנו ועם הלימודים שלנו רוצים שגם הם יקבלו את ההסתכלות שלנו "כשתגדל תבין". והאמת היא, שלהסתכל על החיים מהעיניים שלהם יאפשר לנו לראות יותר להבין יותר ליהנות יותר ולהיות יותר מחוברים אליהם, אלינו ואל החיים...

תארו לעצמכם אתכם קוראים לילד שלכם "בוא דני", "שב דני", "כל הכבוד דני" ואחרי שהוא הלך איתכם לגן השעשועים או לחוג הוא גם ייקבל חטיף מיוחד על התנהגות נאותה. מזעזע נכון?! ילדים הם לא כלבים. אבל בכל פעם שאנחנו מכניסים לוח התנהגות (טבלה לעיצוב התנהגות), אנחנו מתייחסים לילד בדיוק כמו לכלבים. לוח התנהגות = לוח אילוף. האם זה באמת מה שאתם רוצים עבור הילדים שלכם?

ט"ו בשבט הוא חג לאילנות, ליערות, לעצים, לפירות ולכל מה שצומח. ט"ו בשבט מסמל את שנת העצים, שנת הצמיחה. ניתן לעשות הקבלות רבות בין עצים והורים, צמיחה והורות. "כי האדם עץ השדה" (דברים כ' יט') ו: "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" הם שני ביטויים נפוצים שעושים הקבלה בין העץ לבין בני אדם. אז מה ניתן ללמוד מעצים על הורות?