קונסטלציה על ילד הורי

קונסטלציה על ילד הורי

אנחנו מדברות על הבנות שלה. היא מספרת לי, שנטע, הבת הבכורה שלה דואגת לה הרבה. כשהיא עצובה היא באה לנחם אותה, כשהיא צריכה עזרה היא עוזרת לה. למעשה, היא סוג של משענת.

ואז היא מספרת לי על הבת הצעירה שלה: שלי. שמרגישה אותה כל הזמן.

כשהיא מתעוררת בלילה – גם שלי מתעוררת. כשהיא חוזרת בלילה הביתה, שלי, גם אם היא ישנה – מתעוררת.

ואני תוהה – מה גורם לשתי ילדות לקחת בעלות ולדאוג לאמא שלהן כל כך.

בשפה הפסיכולוגית קוראים לזה "ילד הורי".

"ילד הורי", הוא ילד שלוקח על עצמו את תפקיד ההורה. למעשה, הוא לוקח על עצמו את תפקיד ההורה של ההורה שלו (במקום שהאם תגדל את הילד, הוא מגדל אותה). הוא המפשר בין ההורים, הדואג להם, שומר עליהם, מטפל בהם ובעניינים שלהם וכדומה.themethod

זה לא פשוט לשחרר ילד והורה מהתפקידים האלו ויחד עם זאת- חייבים לעשות את זה.

נתתי לה בדים, שייצגו אותה ואת הבנות שלה (טיפול בשיטת "קונסטלציה משפחתית").

היא העמידה אותה ואת הבנות שלה במרחב והתחיל בניהן דיאלוג.

בסופו של התהליך, העמדתי אותה מול בנותיה והנחתי אותה לומר להן שהיא אמא שלהן והן הבנות שלה והיא משחררת אותן מלהיות אחריות עליה.

זה לא היה פשוט. בשלב מסויים זה הרגיש לה נכון.

כשזה קרה, ביקשתי ממנה שתישאר שם, בתחושה הזאת של "אני האמא ואני אחראית" זה הרגיש טוב.

בגישת הקונסטלציה המשפחתית, רואים חשיבות מאוד גדולה לסדר במשפחה. כשהסדר מופר – מופר האיזון.

כשילד הופך ל"ילד הורי" – זה איזון שהופר.

עלינו, כהורים, להחזיר את האיזון והסדר על כנו.

על ידי זה, שאנחנו אומרים לילדנו "אנחנו ההורים ואתם הילדים. אנחנו בעלי האחריות" (תוך כדי העבודה הטיפולית, לא בחיים האמיתיים וגם לא כחלק מהשגת סמכות הורית מזוייפת), אנחנו מאפשרים לסדר לחזור על כנו.

No Comments

Post A Comment