לתת מחמאות זאת אומנות

לתת מחמאות זאת אומנות

בדר"כ אנחנו חושבים שלתת מחמאות זו משימה פשוטה.

הילד צייר ציור, הילדה הביאה ציון טוב, הילד עשה מעשה טוב, הילדה שיחה יפה וכו'.

הפעם אני רוצה להרחיב את התודעה שלכם ולספר לכם שלתת מחמאות זו אומנות.

 

על מה beautiful-316287_640מחמיאים: 

כשילד מצייר ציור, הוא כבר בונה לעצמו תפיסה של איכות הציור. כשאנחנו רואים את הציור, לא מספיק להחמיא על הציור (ואין טעם גם שנחמיא על ציור שבעיניינו הוא מכוער ולא על קישקוש) כשאנחנו רואים את הציור, עלינו להחמיא על ההשקעה, על הייחודיות, על המחשבה שהושקעה ברעיון / בציור, על השימוש בצבעים וכו'.

שכן אלו הם הדברים הפנימיים, שמרכיבים את הציור ולא הציור עצמו. עלינו להתייחס בכובד ראש לסיפור שמאחורי הציור ואם אפשר גם לפתח סביבו שיחה.

כשילדה מביאה ציון טוב, היא כבר קיבלה מחמאה- הציון עצמו.

ניתן להחמיא לה על ההשקעה והמאמץ שהיא השקיעה על מנת לקבל את הציון. ניתן ואף רצוי, לדעתי, לשאול אותה אם היא מרוצה מהציון ואיך היא מרגישה עם הציון.

 

למה לשאול ?

כי אם הילדה קיבלה 90 ובעייניינו זה מספק, עדיין ייתכן שבעיניה זה לא מספק ואז מחמאות כמו "ציון נהדר" ו"כל הכבוד" רק זורים מלח על פצעיה וגורמים לה להרגיש עוד יותר לא בסדר.

כמו שנאמר: "הכל בעיני המתבונן"

ולכן מחמאות צריכות להינתן בהתאם ליכולת של המתבונן לקבל מחמאות.

תחשבו על עצמכם – כשאתם עושים משהו שאינכם מעריכים, כמה קשה לכם לקבל מחמאה השונה מהתפיסה שלכם את עצמכם.

 

דוגמה מהחיים: 

הבן שלי הוא חתיך אמיתי (טופו, חמסה, חמסה) בעבר, דימוי הגוף שלו, לצערי, לא היה גבוה.

כשהוא פותר תרגילים בחשבון ואני מחמיאה לו על היותו נבון וחריף, הוא מקבל את המחמאות בשמחה.

לעומת זאת, כשהחמאתי לו על יופיו הוא ישר חשף שיניים והרגיש לא בנוח עם המחמאה.

לכן, כשאתם באים להחמיא למישהו על משהו- בידקו מה הוא חושב על הדבר ותנו לו את המחמאה בהתאם.

 

איך הילדים מגיבים למחמאות שלכם ? 

No Comments

Post A Comment