חינוך פיננסי והורות מודעת

חינוך פיננסי והורות מודעת

מערכת היחסים של מרבית האנושות עם כסף היא מורכבת.
כהורים, אנחנו יכולים ללמוד על מערכת היחסים שלנו עם הכסף מהסתכלות על הילדים שלנו.
הורות מודעת, מאפשרת לנו ללמוד מהילדים שלנו: איך הם מתנהלים עם כסף? מה הערכים שהם מלבישים על הכסף? איך אנחנו מרגישים עם ההתנהלות הכלכלית שלהם?
כשאנחנו מתבוננים על המחשבות והרגשות שעולים בנו מתוך ההתנהגות של הילדים שלנו עם כסף, אנחנו יכולים ללמוד המון על עצמנו ועל היחס שלנו לכסף.
האם אנחנו נותנים לילדים דמי כיס? מאיזה גיל? לשם מה? האם אנחנו מוכנים שהם יקנו מה שהם רוצים עם הכסף שנתנו להם או שיש דברים שאנחנו מוכנים ויש דברים שלא?
מה האמירות שאנחנו אומרים להם? האם אצלנו ה"כסף לא גדל על עצים"? אם אנחנו חיים בקושי כלכלי האם אנחנו מספרים להם? האם אנחנו אומרים "אין כסף" או כרגע "אין כסף"? וכו'…

כל עוד, לי כאדם יש קושי עם כסף, הקושי הזה יבוא לידי ביטוי בצורה כזו או אחרת ביחס שלי אל הכסף של הילד שלי וגם ביחס של הילד לכסף.

לשם המחשה, אני אספר שני סיפורים ב"הורות מודעת":
לפני זמן מה עברתי תהליך עסקי של התפתחות אישית ושם עלה נושא הכסף. מצאתי שאחת האמונות החזקות שלי בנושא כסף היא, שהוא משחית. לפני מספר ימים ישבתי עם אמי ודיברנו על כסף. היא סיפרה סיפור על עצמה ואמרה שיש לה אמונה שכסף מעוור עיני אנשים וסיפרה על עצמה איך פעם אחת, הכסף עיוור את צעדיה. זה היה "אפקט המראה" במלוא עוצמתו. בבית שלי כמעט מעולם לא דיברו על כסף וכמעט ולא חוויתי חינוך כלכלי (ילדת קיבוץ). אך לאמא שלי יש תפיסה מאוד חדה וברורה על כסף שלצערי, גם בלי לדבר על זה באופן מובהק- היא "הורישה" לי אותה…
עדיין עם אמא שלי: אמא שלי היא מנהלת חשבונות מדופלמת. כשהייתי בת 16 עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר. מה שאני זוכרת ממנה בעיקר בשנים האלו הוא לחץ כלכלי. היא הייתה נוהגת לרשום כל הוצאה שלה, ובבית היו דיונים (ואף ויכוחים) על הוצאות. שנאתי את זה!
כבעלת עסק, וכמי שחיה בעולם הזה, אני יודעת שהתנהלות כלכלית נכונה משמעותה לעשות רישום הוצאות מסודר (לא רק לעסק אלא בכלל). לקח לי שנים להיות מסוגלת לעשות את הרישום הזה.
הורות מודעת, מאפשרת לנו להסתכל על הדברים האלו- לראות מאיפה באתי (במקרה שלנו- האמונות של ההורים שלנו), לאן אני הולך (האמונות שלי ו/או האמונות של הילדים שלי) ואם אני לא אוהב את המקום שאליו אני הולך- להתחיל לעשות עבודה של שינוי.
איך עושים את זה?
מקשיבים לעצמנו ומקשיבים לילדים: כשהילד בא ומבקש ממני כסף, איך אני עונה לו? מה אני עונה לו? איזה דימוי אני יוצר/ת אצלו? האם התשובה שלי תיצור אצלו דימוי חיובי לכסף? האם אני נהנית/נהנה לתת את הכסף?

בעולם ה"עידן החדש" אני שומעת הרבה פעמים מסביבי (וגם אני חוטאת באמונה הזו) שלא צריך לעבוד קשה עבור כסף. אך אם אני מתגמלת את הילד בכסף כל פעם שהוא מקבל ציון טוב, אם אני משחדת אותו שיעשה עבודות בבית תמורת כסף, אם אני מספרת לו כמה אני עובדת קשה עבור הכסף, למעשה אני מלמדת אותו שצריך לעבוד קשה עבור כסף.
אם אתם חושבים שלא צריך לעבוד קשה עבור כסף, אם אתם חושבים שכסף מגיע בקלות, שרווחה כלכלית היא ערך וכו'..
אתם חייבים להיות מודעים לתחושות שלכם, למעשים שלכם ולמילים שלכם.

השינוי מתחיל מתוך העבודה שאתם עושים עם עצמכם על שינוי האמונות, על שינוי ההתנהלות.
האם הכסף באמת משחית? כן ולא. האם הכסף עשוי להשחית אותי? סביר להניח שלא. האם אני מוכנה ללמוד אם כסף משחית אותי? בתשובה לשאלה הזו טמון השחרור האמיתי מהקושי עם הכסף. אם אני עונה כן- זה אומר שאני מוכנה להתחיל ולהרוויח ולתת לעצמי הזדמנות ללמוד ולהוכיח לעצמי שהכסף לא משחית אותי. אם אני עונה "לא". אני משאירה את חיי בדיוק כפי שהם…

את אותו הדבר אפשר לשאול גם על "האם כסף גדל על עצים"? ועל "בשביל להרוויח כסף צריך לעבוד" וכו'

וטיפ אחרון לקראת סיום: דרך נוספת לדעת מה יחסכם אל כסף הוא פשוט לגשת אל הילדים שלכם ולשאול אותם מה הם חושבים.
אם אמא שלי היתה שואלת אותי, כשהייתי בת 17 מה היחסים שלה עם כסף הייתי מספרת לה ש"הצורך להתפרנס- מלחיץ". אם היא הייתה עוסקת בהורות מודעת, היא הייתה לומדת המון על עצמה, על מערכת היחסים שלה עם כסף ועל הדברים שהיא מחנכת אותי אליהם.

אז קחו לכם שנייה. הסתכלו על הילדים שלכם ובדקו איך אתם מחנכים אותם לכסף. הדרך בה הם מדברים היום על כסף, היא הדרך בה אתם חושבים על כסף.

יעל עיני, מפתחת הגישה ל"הורות מודעת", בעלת תואר אקדמי בפסיכולוגיה וניהול, מלווה תהליכי מודעות, יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים"

1Comment
  • זיו לפיד
    Posted at 20:20h, 12 אוקטובר

    לדעתי זה נכון אני עכשיו כמי מלמד הולך בדרך שאמא שלי חינכה אותי במה שקשור לכספים
    ואת זה גם אעשה בהמשך

Post A Comment