חוזרים ללימודים

חוזרים ללימודים

כל ילד רוצה להצליח בלימודים!
זוהי המוטיבציה הבסיסית והראשונית איתה מגיע כל ילד לבית הספר.
בהתחלה היא נובעת מתוך סיפוק ה"אגו", אח"כ היא נבנית מתוך ההשוואה החברתית ולבסוף היא נבנית גם מתוך היחס של ההורים ללימודים/למערכת ולציונים.
ואנחנו, ההורים, לא תמיד ברור לנו מהו היחס שלנו ללימודים ולציונים וזה מבלבל. הן אותנו והן את הילדים
שלנו.

אתן לכם דוגמא: כילדה שהחוזקה שלה הייתה המגמה העיונית, בדר"כ הציונים שלי במקצועות כמו תנ"ך, ספרות וכו' היו 80 ומעלה ולכך גם שאפתי.
כשהייתי בתיכון, המוטו של אמא שלי היה: "תמיד אפשר להשלים בגרויות אח"כ". זה היה מוטו שקיבלתי וכיבדתי ובעיני הוא אמר בגדול: "זה לא ממש משנה לי (אמא שלך) איזה ציון תביאי הביתה".
והנה, באחד המבחנים שהיה לי בתנ"ך, קיבלתי 70. המילה "מאוכזבת" לא מתחילה אפילו לתאר באמת את מה שהרגשתי מהציון. כשבאתי הביתה והראתי את המבחן לאמא שלי תגובתה הייתה (ממה שאני זוכרת): "למה? את יכולה יותר".
אני נפגעתי עד עמקי נשמתי!! לא רק שאיכזבתי את עצמי, אפילו אמא שלי, שלא איכפת לה איזה ציון אקבל- מאוכזבת.
וכאן נובע הצורך בתיאום ציפיות ובתקשורת מלאה.
למה? כי אמא שלי (אני יודעת היום) בסה"כ חשבה שהיא מתמללת אותי באכזבתי (תודה אמא- לא ביקשתי). מה שבאמת הייתי צריכה שאמא שלי תעשה זה תשאל אותי איך אני מרגישה לגבי הציון ואז הייתי מוציאה את כל התסכול שלי מהציון, מהמבחן ואולי מאוד כמה דברים. במקום זה, הרגשתי צורך להגן על עצמי, עניתי לה משהו ציני, הפניתי (היום אני יודעת) את הכעס והאכזבה מהמבחן לכעס ואכזבה מאמא שלי ומכך שהיא לא עומדת מאחורי המילים שלה (זוכרים, בגרויות אחרי צבא…) ובכך גם שימרנו אמא שלי ואני את מערכת היחסים הלא תקשורתית שהייתה לנו.

אז מה עושים. איך עוקפים את המכשול הזה שנקרא "ציונים".
ראשית, בררו עם עצמכם מה השאיפות שלכם עבור הילד שלכם. היו כנים עם עצמכם (מותר להגיד שאתם רוצים שהוא/היא יהיו עו"ד, רופאים וכו'). מהמקום של הכנות קל יותר להתמודד עם קונפליקטים. שאלו את עצמכם, האם חשוב לכם שתהיה לילד בגרות / בגרות מלאה/ תואר אקדמי וכו'… ואם כן אז למה. למה זה חשוב לכם. (ולא, כאן המילה "ככה" לא מתאימה בתור תשובה).
שנית, אחרי שביררתם עם עצמכם לגבי השאיפות שלכם עבור הילד שלכם אתם מוזמנים ליצור שיחה באווירה נייטרלית ולשאול את הילד מה השאיפות שלו לגבי העתיד. להרבה ילדים יש כבר מגיל צעיר מאוד חלום (ונכון הוא עשוי להשתנות בהמשך הדרך ובכל זאת, חלום זו שאיפה וזו דרך טובה מאוד לרתום את הילד לראות את החיובי שבלימודים).
אני למשל, בגיל מאוד צעיר רציתי להיות סופרת. כדי להיות סופרת אולי לא צריך בגרות מלאה אבל כן צריך לדעת לכתוב עברית תקנית ואפילו רצוי עברית גבוהה.
כשאתם יושבים עם הילדים ומבררים את השאיפות שלו. אל תדברו על השאיפות שלכם. למעשה, בשיחה הזו, ייתכן מאוד והשאיפות שלכם עבור הילד, בכלל לא רלוונטיות.
שאלו אותו מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול, איך הוא מתכנן להשיג את זה. מה צריך בשביל להשיג את החלום (למשל, בשביל להיות כבאי- צריך תעודת בגרות או לא? בשביל להיות מישהו שמציל את העולם, צריך תואר אקדמי או לא?).
דברו עם הילדים בהתאם לגיל שלהם ולחלומות שלהם (כשהייתי בת 15 כבר רציתי להיות פסיכולוגית קלינית).
כשהילד יודע מה החלום שלו, זה כמו חזון וכדי להגשים חזון יש כמה כלים.
אחד מהם הוא "לוח חזון" .
איך עושים לוח חזון:
קחו בריסטול
התחילו מהרחוק אל הקרוב. שאלו את הילד מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול. מיצאו תמונה שמייצגת את החלום או תנו לילד לצייר, או כיתבו (תמונות הן הכי טובות) ושימו את הייצוג בצד שמאל למעלה של הבריסטול.
אנחנו עומדים בפתחה של שנת הלימודים תשע"א (2010-2011). רישמו זאת ככותרת בבריסטול.
ההסתכלות היא היכן אנחנו רוצים להיות בסוף שנת הלימודים (20-30/6/2011).
איזו תעודה ילדכם רוצה שתהיה לו? מה הוא רוצה שיכתבו עליו בסוף השנה. (אם אתם חשים שסוף השנה מרגיש לילד שלכם רחוק ומאיים, ניתן לעשות לוחות רבעוניים, חציונים או שלישיים, בהתאם לקבלת התעודות של בית הספר*)
ישנן דרכים רבות למלא את הלוח. זו שאני הכי אהבתי ומתחברת אליה עבור ילדים (בעיקר בגיל היסודי) היא יצירת שמש (ראו ציור למטה), כאשר הילד הוא במרכז- השמש והקרניים שלו משקפות את לוח החזון .
ניתן גם להדביק תעודת סוף שנה על הלוח
לוח חזון אפשרות ראשונה………………………………………………………..לוח חזון אפשרות שנייה

מה שלא תעשו, איך שלא תבחרו חשוב לשים לב לכמה דברים:
ראשית, החלומות שלכם חשובים.
שנית, החלומות של הילדים שלכם חשובים לא פחות.
שלישית, הדרך למימוש החלום צריכה להיות כייפית.
רביעית- יצירת לוח חזון צריכה להיעשות בכיף ובשיתוף פעולה.

(*) לוח חזון יוצר אצל הילד ציפייה פנימית להגעה למקום מסוים. עם קבלת התעודה בסוף השנה (או במהלך סימסטר), אין המטרה היא לעשות השוואה בין לוח החזון לבין התעודה. ניתן כן לדבר על מה קרה בדרך, כיצד ניתן לשפר דברים ולדייק את החזון לפעם הבאה יותר.
בכלל, חשוב לדעת, כי לוח חזון הוא דבר דינאמי ואין לראות בו כלל של "ייהרג ובל יעבור".

יש לכם עדיין שאלות?
צרו איתי קשר ואשמח לעמוד לרשותכם: info@opentolife.co.il

No Comments

Post A Comment