5 השלבים לשחרור רגשי האשם

5 השלבים לשחרור רגשי האשם

בשבוע שעבר, הזמנתי אתכם להשתחרר מרגשי האשם שיש לכם בהורות.

המאמר הזה מהווה המשך לשבוע שעבר, והוא מציג תהליך בן 5 שלבים לשחרור מרגשי האשם.

רגשות אשם הם התנייה תרבותית

התרבות שלנו גדלה על רגשי אשם. הייצוג הפולני, שקיים בכל בית, לא משנה מה העדה שלו, הוא הייצוג של רגשי האשם ואפשר לחלוטין לומר שנולדנו לתוך חוויית רגשי האשם של ההורים שלנו ולכן גם שלנו.
ולכן זה תהליך.

 

מה כולל התהליך?

  1. מודעות
  2. לקיחת אחריות
  3. סליחהדלת רגשי אשם
  4. חמלה
  5. ריפוי

 

  1. מודעות : מודעות לכך שיש בעיה.

יש אנשים ששנים חיים עם רגשי אשם ולא מוכנים להתמודד עם זה. הם מאשימים את עצמם, את הסביבה, את אלהים ובעצם משמרים את הבעיה.

משפטים כמו "ככה זה" או "אני כזה ואי אפשר לשנות" ועוד הם משפטים שמשמרים את המצב.

לפעמים זה גם מפחיד לשנות. אנחנו כל כך רגילים לקושי ששינוי, גם אם הוא לטובה, מפחיד אותנו.

 

אם אתם קוראים את המאמר הזה וחשים רגשי אשם אבל אתם גם מרגישים, שכרגע שאתם לא מסוגלים לעשות עם זה כלום. אני רוצה להגיד לכם שזה בסדר!

לא תמיד יש לנו את היכולת, המשאבים והתמיכה כדי לעבור תהליך של ריפוי.

חשוב לדעת את זה ולהתייחס לעצמכם בחמלה. כשיגיע הרגע שתוכלו לעבור- אני מאמינה שתעשו את זה.

 

  1. לקיחת אחריות: משמעותו לקבל את זה שאנחנו אחראים למה שעשינו.

שאלות כמו "למה" לא מקדמות אותנו. אתם יכולים פשוט לומר: "נכון, אני צעקתי על הילד. אני מקבל את זה שזה אני. אני לא אוהב שאני עושה את זה, אבל כרגע זה איך שאני יודע להתנהג. בגלל שאני ער לכך שאני מתנהג כך ולא אוהב את זה, אני מוכן לעבור תהליך כדי לשנות את עצמי."

לקיחת אחריות, עוסקת גם במוכנות לבקש עזרה כדי לשנות ולהשתנות. וגם בהבנה שהאדם שצריך להשתנות הוא את/ה ולא בן/בת הזוג וגם לא הילדים.

אתם אלה שכועסים. אתם אלה שלא אוהבים את עצמכם ואתם אלה שתקועים עם רגשי האשם ולכן אתם אלה שצריכים להשתנות.

 

 

  1. סליחה: סליחה לעצמי ומעצמי.

לדעת לסלוח לעצמנו על הטעויות שאנחנו עוסקים. בסדנאות שאני מעבירה, אני תמיד מלמדת את ההורים ש"בכל רגע נתון הם עושים הכי טוב שהם יכולים" וכשאנחנו חושבים על עצמנו ככאלו. יותר קל לנו לסלוח לעצמנו. וכשאנחנו סולחים לעצמנו, הכעס יורד. ההלקאה העצמית נעלמת. אנחנו מתקדמים.

 

  1. חמלה: ההבנה שאנחנו בני אדם- הרבה לנפי שאנחנו הורים. 

כשאנחנו בחמלה על עצמנו וכשאנחנו סולחים לעצמנו על דברים שעשינו, אנחנו מפסיקים להזין את מעגל האשמה.

אנחנו יכולים להתקדם, להמשיך הלאה. להוות דוגמא לילדינו על דרכי התמודדות. להודות באנושיות שלנו ולגדול ולהתפתח כבני אדם.

 

  1. ריפוי: הילינג, ה'אופונופונו וחיבור לגוף הרגש הם הכלים, שאני באופן אישי עובדת איתם.

תרגיל בריפוי

אני רוצה להזמין אתכם עכשיו לתרגיל קטן.

שבו בנוחות. קחו 3 נשימות עמוקות – הרגישו את גופכם על הכיסא, את הרגליים על הרצפה, את השוקיים על הכיסא, האגן, הגב, הכתפיים, הצוואר והראש.

שימו לב לגוף שלכם.

חפשו בגוף תחושה של נינוחות, נעימות.

כשאתם מוצאים תחושה כזו, הישארו איתה. תנו לה לגדול ולהתרחב.

עכשיו חישבו על סיטואציה קטנה, שקרתה לכם עם אחד הילדים ויש לכם תחושה לא טובה ממנה.

שימו לב איפה התחושה נמצאת. איפה היא בגוף?

מה התחושה? מתח, כיווץ, מועקה, משהו אחר?

שימו לב לתחושה ולמיקום שלה.

אנחנו נעשה עכשיו תרגיל של מטוטלת מחשבתית.

זוכרים את התחושה הנעימה שחשתם קודם בגוף?

מקדו את תשומת הלב שלכם אליה עכשיו.

ועכשיו חיזרו לתחושה הלא נעימה.

ושוב לתחושה הנעימה

ושוב לתחושה הלא נעימה

ושוב לתחושה הנעימה

המשיכו בקצב שלכם.

 

 

החיבור הזה בין התחושות הלא נעימות לתחושות הנעימות מזכיר לגוף את יכולת הריפוי העצמית שלו ומאפשר לתחושה הלא נעימה להיעלם, להתמוסס באופן טבעי.

 

רגשי אשם, בייחוד אלו שאנחנו סוחבים על גבינו שנים, נצרבים בגוף.

תהליכים כמו שעשיתי איתם עכשיו, שהם חלק משיטה שנקראת SE (החוויה הסומטית), מאפשרים לשחרר את רגשי האשם מהגוף וכשהם משתחררים מהגוף, הם משתחררים גם מאיתנו.

 

רגשי אשם הם לא מחוייבי המציאות. כשאנחנו ערים לזה ויודעים לעבוד עם זה, אנחנו גדלים, צומחים ומתפתחים, הן כבני אדם והן כהורים.

 

לסיום, אני רוצה לתת צידה לדרך:

זיכרו תמיד שאשמה היא המשא שמשאיר אותנו ביום האמש.

ובכל רגע נתון אתם עושים הכי טוב שאתם יכולים.

 

מבין הכלים שנתתי, אשמח לדעת איזה כלי דיבר אליך הכי הרבה ואיך את מתכננת ליישם אותו בחייך

.

2 Comments
  • קרן
    Posted at 19:51h, 24 נובמבר

    כתבה נהדרת! יש לי גם קבוצה שאני חברה בה ולדעתי ישמחו לקרוא אותה.
    בתור פולניה אסלית, רגשות האשם הם בילט אין. אני זוכרת כשהבן שלי נולד, נולדה איתו תחושה קשה של מחוייבות ליצור הקטן הזה ועימם המון רגשות אשם!
    ברגשות האשם אני נתקלת גם בעבודה ולפעמים, על דברים שבכלל לא קשורים אליי. לדוגמא, כשבעל מקצוע אחר עושה טעות, אני מיד לוקחת על עצמי אחריות ומרגישה נורא. למעשה, זו בכלל לא אחריות שלי, אלא שלו, אבל רגשות האשם קיימים. במקרה כזה, עוזר לי לחשוב שבעצם מדובר באחריות יתר שלי…
    הפוסט מעולה והתרגיל היישים בסוף, הוא בהחלט משהו שאני מתכוונת לנסות בעתיד כשאחווה רגשות אשם… כפי שאני מכירה את עצמי, זה יהיה כנראה כבר מחר 🙂

  • yaele
    Posted at 22:05h, 24 נובמבר

    קרן יקרה.
    תודה!!
    הצורך שלך באחריות יתר הוא מעניין… זאת דרך יפה להתמודד עם הדברים.
    אני אשמח לקרוא מחרתיים מה קרה בעקבות התרגיל שנתתי (:

Post A Comment