יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים | פתאום הבנתי, שאני מלאה בשטויות.
סיפרתי לו, שאני מחפשת את הקול שלי. הוא נתן לי כמה רעיונות איך לחזק את הקול שלי. כמו להקליט את עצמי ועוד. אהבתי את הרעיונות האלו. אני גם מיישמת אותם. ואז הבנתי, זה לא שאני לא מבטאת את עצמי כמו שאני רוצה, אלו פשוט סיפורים שאני מספרת לעצמי.
הקול שלי
15859
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-15859,single-format-standard,qode-quick-links-1.0,tribe-no-js,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-11.1,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

פתאום הבנתי, שאני מלאה בשטויות.

פתאום הבנתי, שאני מלאה בשטויות.

פתאום הבנתי שאני מלאה בשטויות  – או איך שחשבתי על זה בראש שלי באותו הרגע: I'm full of craps

שנה וחצי (או יותר), אני מספרת לעצמי סיפורים על זה שאני מחפשת את הקול שלי והאמת היא, שזה לא נכון.

כבר שנים אני כותבת מהבטן, בלי להתייפייף. כותבת את מה שיש לי להגיד, וכן, לפעמים בוחרת לשתוק מאשר להגיב.

writing-923882_640

ממשיכה את המסע אחרי חיפוש הקול שלי:

(לקריאת הפוסט הראשון בנושא: "יצאתי לחפש את הקול שלי")

ישבתי מול יוני גלי, שעוסק ביצירת מציאות רווחית בעסק. נפגשנו בפורום בפייס, ובמסגרת שרשור מתנות הוא הציע פגישה. אמרתי "אני רוצה" וקבענו פגישה.

נפגשנו. אמרתי לו שאני מחפשת את הקול שלי, שאני רוצה לבטא את עצמי.

הוא הציע לי פתרונות יצירתיים:

  • להקליט את עצמי
  • ללמוד פיתוח קול
  • ועוד משהו שאני לא זוכרת (:

זה נחמד, המקום ששם דגש על הקול הווקאלי.

אהבתי את הרעיון ואני באמת מאוד מאוד אוהבת לשיר ובקליניקה, לפעמים, לפעמים בטיפולים מסויימים אני גם שרה. שירה מרפאה, מיוחדת.

וכשישבתי מולו הבנתי שאני בסה"כ מספרת לעצמי סיפורים.

זה לא שאני לא מבטאת עת עצמי או את הקול שלי.

זה שאני שיפוטית וביקורתית כלפי עצמי וכלפי הקול שאני מבטאת.

שכל

כתיבה של אחרים:

יש אנשים שאני עוקבת אחרים ואני נפעמת מהכתיבה שלהם. משהו בי אומר: "אני רוצה לכתוב ככה!".

וההשוואה הזאת הורגת. היא בעיקר הורגת אותי ואת הקבלה העצמית שלי.

בואו נודה בזה:

  • אני לא בנויה לפוסטים ארוכים בפייס. אין לי סבלנות לקרוא אותם ואין לי סבלנות לכתוב כאלו.
  • אני לא בנויה לחשוף את הילדים שלי והשיחות המשפחתיות שלנו. כן, יש לי סיפורים, לפעמים, אבל את הרוב אני שומרת לעצמי.
  • ואני לא בנויה לחשוף את עצמי ואת חיי האישיים בפרט. לא בתמונות ולא בכתב.

אז הכתיבה שלי היא אולי יותר תיאורתית או אולי יותר תיאורים מהקליניקה ופחות מסרים לעולם (לפעמים יש גם מסרים לעולם) וכן, אני לא עקבית.

אני בן אדם.

עם פחדים (יש לי דיאלוג ארוך עם חשיפה).

עם ה"אני מאמין שלי" כמטפלת וגם כאמא וגם כיעל, אז לפעמים זה 3 "אני מאמינים"

ואני כותבת את עצמי. זאת האותנטיות שלי.

והמשימה שלי היא לא למצוא את הקול שלי, אלא לקבל את מה שיוצא – ולהיות שלמה איתו, איתי.

 

ואיך אתם והקול שלכם?

כמה אתם שלמים עם איך ומה שאתם מביאים לידי ביטוי?

5 Comments
  • ליאת ר.
    Posted at 22:34h, 10 פברואר

    היי יעל,
    מזדהה עם תחושות רבות שתיארת כאן.
    הרבה פעמים אני מרגישה שמרוב קריאת פוסטים בפייסבוק או בבלוגים של אחרים, אני הולכת לאיבוד, מאבדת את עצמי, או את הקבלה העצמית כמו שרשמת.
    לפעמים אני מרגישה צורך עז להתנתק לכמה ימים מהרשת החברתית, כדי להתחבר חזרה למי שאני.
    מעניין להמשיך לקרוא על המסע הזה שלך 🙂

  • Milli
    Posted at 17:41h, 11 פברואר

    ואו! בול! הזדהתי עם כל מילה כתובה. לפעמים כשאני קוראת אני מוצאת עצמי חושבת אם בקול הזה שאני קוראת הוא איתי וייחודי או שהכותב כתב כמו שהוא רצה להישמע?
    גם אני כמוך עוד לא מצאתי את הקול שבי אבל גם לא איבדתי אותו הוא חלק ממני והוא משתנה פעם הקול שבי ופעם הוא קצת קול החברה שבי ופעם הוא בכלל הקול שמחפש את עצמו אבל זה הייחודייות שביום וזה כל הקסם.

  • ענת גליקמן
    Posted at 19:12h, 12 פברואר

    מזדהה עם מה שכתבת בעיקר עם זה שהשיפוטיות שלנו כלפי עצמינו וגם ההשוואה לאחרים, מקלקלות לנו וגורמות לנו להרגיש פחות טוב עם עצמינו ולהתבאס. לגבי החשיפה, פעם היה לי מאוד קשה עם חשיפה. היום אני מוצאת שיש בה משהו מאוד משחרר עבורי וגם דווקא מחבר אותי עוד לעצמי כי חשוב לי להיות מדוייקת כשאני מעלה לכתב וגם מחבר עם אחרים כי הרבה פעמים אנשים מזדהים עם מה שכתבתי וזה מותן הרגשה טובה של חיבור.

  • yaele
    Posted at 21:35h, 12 פברואר

    אני אוהבת להתנתק (מי אמר חו"ל?).
    אבל לא תמיד זה רק בגלל הרשת. לפעמים גם ספרים שעוסקים במה שאני עוסקת גורמים לי להרגיש ככה.
    להכיר בקול שלי ולבטא אותו ובעיקר להיות שלמה איתו – זה אומץ עבורי.

  • yaele
    Posted at 22:09h, 13 פברואר

    אז אני רוצה להגיד לך שאני מעריצה אותך!!
    לא מצליחה להשתחרר כמו שאני רוצה. פעמים רבות אני מנסחת את הדברים בראש אבל כשמגיע רגע האמת – זה יוצא אחרת לגמרי.

Post A Comment