לקחת אחריות על ההורות

לקחת אחריות על ההורות

בימים בהם הארץ מזדעקת לנוכח מותם של שלושה פעוטות באוטו, בימים של חום כבד מנשוא, ביקשה ממני, אחת הקוראות של הניוזלטר לכתוב על הנושא.

הרשת גועשת בפתרונות טכנולוגיים ובסטיקרים ואני מרגישה מבפנים שזוהי לא התשובה.

באמונה שלי, כשדבר כזה קורה, דבר שהוא אישי- אינדיבידואלי אך משפיע על מדינה שלמה, כשדבר כזה קורה,
יש כאן קריאה קוסמית לשינוי.

ישבתי עם עצמי ותהיתי מה השינוי.

אני לא באמת יודעת מה השינוי המתבקש. לא קיבלתי תקשור ולא נפקחו עיני לנוכח אמת אוניברסאלית גדולה יותר ממה שעינינו רואות.

אך קול בתוכי אומר- אחריות. אחריות על חיינו.

אנחנו נוטים כל כך מהר להיות מוסחים. אנחנו באמצע שיחה עם הילדים והטלפון מצלצל ואנחנו כבר לא בשיחה איתם.

אנחנו נוסעים למקום מסויים, עסוקים בטלפון ומוצאים את עצמנו שנסענו בדרך המוכרת ולא לאן שהיינו צריכים לנסוע.

אנחנו לא כאן! לא נוכחים, לא לוקחים אחריות.

האם סטיקרים יגרמו לנו לקחת אחריות? האם טכנולוגיה שתצפצף לנו תגרום לנו לקחת אחריות? אולי בהתחלה כן. אח"כ בטוח לא.

כשהייתי בהריון הראשון הבטחתי לעצמי שאני שותה לפחות בקבוק של ליטר וחצי בעבודה. הבאתי בקבוק, מילאתי אותו במים ושמתי מול העיניים. זה עבד אולי ביום הראשון. אח"כ הבקבוק הפך להיות שקוף עבורי. זה היה לי חשוב. כנראה לא מספיק…

בפסיכולוגיה יש מונח שנקרא "הסתגלות". זה אומר שבשלב מסוים אנחנו מסתגלים למשהו כל כך עד שאנחנו לא שמים לב אליו יותר. בגלל זה אנשים "שוכחים" את המשקפים שלהם על הראש ומחפשים אותם בכל מקום בבית ובזכות זה, אנחנו חוזרים לישון למרות שהאזעקה של האוטו של השכן מצפצפת.

אז כמו, שלאזעקה של האוטו של השכן, שמעירה אותנו באמצע הלילה, אנחנו כן קמים, אבל ברגע שאנחנו מסתגלים- אנחנו חוזרים לישון. ואם זה יחזור על עצמו לילה אחר לילה- בשלב מסויים כבר לא נתעורר.

הורות מבקשת עבורנו שניקח אחריות על חיינו.

אחריות על חיינו היא משהו פנימי. היא משהו שמאוד לא פשוט במיוחד עבור הדור שלנו, שכן לא ממש לימדו אותנו מהי אחריות על חיינו ועל עצמנו ואין לנו, על פי רוב, מודל ללמוד ממנו.

הילדים האלו, שמתו, היו להם הרבה בקשות. את רובן אני לא יודעת. רובן קשורות לתא המשפחתי שממנו הם באו וממנו הלכו.

אבל היתה להם גם בקשה אלינו ההורים- שנשים לב. שניקח אחריות על החיים שלנו, שנקבע אנחנו את סדר העדיפויות שלנו ושנהייה נוכחים בחיים שלנו.

כשזה יקרה, יקרו המון ניסים בעולם שלנו- פחות תאונות, פחות בעיות בתקשורת, פחות ילדים ימותו ובעיקר- יהיה פחות כאב והרבה יותר שמחה.

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.