ט"ו בשבט- חג לתעודות…

ט"ו בשבט- חג לתעודות…

עוד מעט, החודש יקבלו ילדינו תעודות מחצית.

עכשיו, משקראתם את השורה הזו, שימו לב לרגע אילו מחשבות/ תחושות/ רגשות/ תמונות עולים בכם כתגובה לשורה הזו?

מה שעלה לכם (בין אם טוב/לא טוב/ נעים/ לא נעים או כל רגש/ מחשבה אחר) הוא מה שמניע את התקשורת שלכם עם הילדים והוא מה שיניע את התקשורת שלכם עם הילדים ב- 21/1- יום קבלת התעודות.

רוצים לשנות?

זה פשוט מאוד:
ראשית, שימו לב אילו מחשבות/ רגשות וכו' עלו בכם ורישמו אותם.
למשל: "המחשבה שב- 21/1 הילד שלי יקבל תעודת מחצית – מכווצת אותי/ מלחיצה אותי/ אני כבר כועסת עליו/ וכו'…

שנית, היזכרו:
כשאתם קיבלתם תעודות – מה היו התגובות של ההורים שלכם?
איך אתם הרגשתם לנוכח התגובות שלהם? מה היו הרגשות שלכם כלפי התעודה?

גם את זה אתם יכולים לרשום

האם אתם רואים קשר בין התגובות (גם קשר הפוך הוא קשר).
רישמו את הקשר.
למשל: כמו שבכל פעם שקיבלתי תעודה- פחדתי מהתגובה של ההורים שלי וזה גרם לי לכיווץ בבטן- כך גם היום, כש____ מקבל תעודה- יש לי כיווץ בבטן.

אחרי שכתבתם את משפט ההקשר- איך אתם מרגישים?
למדתם משהו חדש על עצמכם?
על הילד?

אם כן- זה מצויין וזה כבר מבטיח שהתקשורת תהייה שונה ביום התעודה.

אם לא, והתקשורת שלכם ביום התעודה בנויה על מטענים אחרים בואו לרגע נסתכל על התעודה בעיניים אחרות.

מה מייצגת התעודה:
תעודה מייצגת את הידע שהפגין התלמיד במבחנים ואת מערכת היחסים שלו עם המורה. היא בדר"כ לא מייצגת את ההשקעה שהשקיע התלמיד בלימודים, את התסכולים שלו, החוויות שלו- הפנימיות של התלמיד.
תעודה היא דבר שמייצג משהו חיצוני. העובדה שיש לי תואר ראשון בהצטיינות מעידה על כך שהצלחתי (לפעמים באורח פלא) במבחנים, בעבודות שהיו וזהו. היא לא מעידה על הזמן שהשקעתי או לא השקעתי בלימודים, היא לא מעידה על אהבתי למקצוע, על התסכולים הפנימיים, על ההנאה, וגם לא על הידע האמיתי שאיתו יצאתי מהאוניברסיטה.

כשילדנו מקבלים תעודה, אנחנו נוטים להשליך על התעודה הרבה מהציפיות ומהחלומות שלנו עבור הילדים, שמהווים חלק מהמטען בתקשורת שלנו מול הילדים.

כדי לשנות את הלימודים של הילד (מוטיבציה, השקעה וכו'), עלינו לשנות קודם כל את התקשורת.
תעודת המחצית היא זמן טוב להתחיל לשנות את הדיבור שכרוך בתעודה.
במקום להתייחס לתעודה עצמה ("למה קיבלת רק 80 וכדו'), התייחסו להשקעה של הילד בלימודים, למאמץ שלו. תנו לו את כל הכבוד על הניסיונות וההשתדלות (גם אם נכשל).

הרבה יותר מעצים יהיה להחמיא לילד על מה שהוא כן עשה ולהתעלם ממה שבמילא רשום שחור על גבי לבן וגורם לו להרגיש רע עם עצמו.

2 Comments
  • זיו לפיד
    Posted at 15:09h, 11 מאי

    שקיבלתי תעודות היו תמיד תגובות טובות
    כי הציונים היו גבוהים

  • נורית גרינברג
    Posted at 11:20h, 09 ינואר

    אבא שלי תמיד אמר שההבדל בין תלמיד טוב לתלמיד לא טוב הוא 5 דקות.
    תלמיד לא טוב שוכח את כל החומר 5 דקות לפני הבחינה.
    תלמיד טוב שוכח את כל החומר 5 דקות אחרי הבחינה.
    ציוני מבחנים הם אינדיקציה אולי למה שאדם זוכר בתנאי לחץ בזמן נתון. ואינם אינדיקציה לידע, זכרון ארוך טווח, יכולת שימוש במידע הנרכש וכיו"צ
    חשוב שאנחנו כהורים, כסבא וסבתא נפנים זאת.

Post A Comment