יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים | הקשר בין הורות ויום כיפור
2375
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-2375,single-format-standard,qode-quick-links-1.0,tribe-no-js,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-theme-ver-11.1,qode-theme-bridge,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

הקשר בין הורות ויום כיפור

הקשר בין הורות ויום כיפור

מהי סליחה?

סליחה, לפי הויקיפדיה, הוא תהליך שכלי, רגשי או רוחני, שבו חדל אדם מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה.

לחליפין, סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי.

בקשת סליחה היא יכולת נאצלת

 

בעיני, בקשת סליחה היא אקט של חרטה על משהו שעשינו.

בניגוד למחשבה הרווחת שהורים יודעים הכל והורים לא טועים, אנחנו טועים. טעינו בעבר ואנחנו נטעה גם בעתיד.

היכולת להודות בטעויות שלנו מול הילדים היא יכולת נאצלת.15438315862_093b34d4cb_m

אף אחד לא חף מטעויות וללמד את זה את הילדים שלנו זוהי גדולה, לא חולשה.

זה לא מוריד מהכוח שלנו או מהסמכות שלנו.

נהפוך הוא, זוהי דוגמא אישית של לקיחת אחריות.

אם כעסתם על אחד הילדים או צעקתם עליהם וגיליתם בדיעבד שטעיתם – גשו ובקשו סליחה והודו על הטעות.

 כשכעסו עליכם – מה הרגשתם?

הורים רבים מספרים לי שהם פוחדים שזה יוריד מערכם.

זה מאוד פשוט להבין אם זה כן או לא מוריד מערככם. אני מזמינה אתכם להיזכר במקרה שהיה לכם כשהייתם ילדים וההורים שלכם כעסו עליכם שלא באשמתכם…

אני מניחה שהתחושה העיקרית, שמלווה אתכם מאותו אירוע היא עלבון.

כמה זה מעליב כשאנחנו נענשים על לא עוול בכפינו. כשכועסים עלינו על משהו שלא עשינו.

תדמיינו לרגע איך זה היה מרגיש אם ההורים שלכם היו מבקשים ממכם סליחה.

משחרר נכון?

הסליחה משחררת.

היא משחררת את העלבון, היא מרפאה את הכיווץ.

לכן, מחובתנו כהורים, כשטעינו, להודות בטעויות שלנו ולקחת עליהן אחריות.

 

אני מצרפת לכאן סיפור שתרגמתי מתוך סרט שנקרא "המורה הגדול שלי".

זהו סיפור שסיפר צ'יף של שבט אינדיאני על המשמעות של הכשת נחש.

"אף אחד לא מת מהכשת נחש.

ההכשה עצמה לא הרגה אף אחד.

זוהי רק נשיכה.

ובג'ונגל אנשים ננשכים או נעקצים כל הזמן.

מה שהורג אותך הוא לא ההכשה, אלא הארס.

זה הרעל שנשאר בתוכך ונע בתוכך הרבה אחרי ההכשה עצמה.

וזה הארס שהורס אותך, אלא אם אתה מצליח להוציא את זה מתוכך- מתוך מערכות הגוף שלך.

מוצא את הדרך לשחרר את זה ממך.

או אפילו, עדיף, אם תצליח למצוא דרך שהגוף שלך יכיל את הארס, שתוכל להתמיר את מה שהיה פעם רעיל למשהו מרפא.

הרעיון הוא להסתכל על הדברים והאנשים שגורמים לכם הכי הרבה כאב וסבל ולמצוא את הדרך להפוך אותם למורים הכי גדולים שלכם.

זה מה שאנחנו אמורים לעשות לעולם שמסביבנו."

זה הסיפור מהסרט

ואני רוצה להוסיף לסיפור שזה בדיוק מה שאנחנו אמורים לעשות עם הילדים שלנו וגם עם ההורים שלנו ויום כיפור זה זמן נפלא לשבת עם עצמנו ולחקור את הקשיים האלו, את הכעסים שיש בתוכנו על ההורים שלנו ועל הילדים שלנו. לשחרר ולסלוח ומתוך השחרור והסליחה מגיע הריפוי ומגיעה הלמידה – מה הקושי שנוצר בחיי בא ללמד אותי.

ביהדות, הסליחה המשמעותית ביותר היא בין אדם לאדם ורק אח"כ בין אדם לאלהיו.

כמי שעוסקת בהורות, אני פוגשת הרבה הורים והרבה משפחות שנושאות בתוכן כעסים במשך שנים.

ילדים שגדלו בלי סבא וסבתא כי ההורים כועסים על ההורים שלהם.

ילדים שגדלו בלי דודים כי היה ריב בין האחים מתישהו במהלך החיים

החיים ממשיכים והכעס נשאר.

הכעס קורע ומחלחל ומזהם הרבה דברים טובים בדרך. כמו בסיפור האינדיאני: כעס הוא רעל. רעל שממית אותנו לאט.

לכן בעיני, הסליחה בתוך המשפחה היא המשמעותית ביותר.

 

לסלוח להורים שלנו, מהרגש, מהנשמה, זה הכי מרפא. אישית, אני פחות מתחברת לסליחה מהשכל, לטעמי, סליחה מהשכל זה מהראש לפה, אין בזה ממש וסליחה כזו לא נוגעת ברבדים הנכונים.

סליחה מהרגש ומהנשמה מרפאה אותנו, זה מרפא את הקשר שלנו עם ההורים וזה מרפא את הקשר עם הילדים שלנו.

וכן, מנסיון אישי, אני יודעת שזה קשה (: .

לסלוח לאחים שלנו.

ולסלוח לילדים שלנו, כי לפעמים אנחנו נושאים איתנו גם כעסים ועלבונות עליהם.

 

סליחה היא תהליך רוחני עוצמתי.

בעולם ההתפתחות האישית היא נחשבת לאחד התהליכים המשחררים והמרפאים ביותר.

בעיני הסליחה הכי חשובה והכי משמעותית היא הסליחה לעצמנו.

סליחה שאנחנו לא ההורים שתכננו להיות.

לסלוח לעצמנו שאנחנו פוגעים, כועסים מעליבים לפעמים.

לסלוח לעצמנו שלא היינו שם כשהילדים היו צריכים אותנו.

אני מזמינה אתכם ומבקשת מכם לסלוח לעצמכם, לחמול על עצמכם, שכן מעל היותכם הורים אתם בני אדם ובני אדם טבעם לטעות.

 

עכשיו, כשאנחנו באנרגיה של תחילת שנה, אנרגיה שבה למעלה כותבים לנו את השנה הקרובה זהו, זמן של נקיון פיזי, רוחני ואנרגטי, זה הזמן להודות על מה שיש, להודות על הילדים שלנו, לקבל את המתנות שלהם, להודות על המשפחה שלנו, ולרפא. לרפא את הגוף שלנו והמחשבות שלנו מהכעס, התסכול וכל מה שלא משרת אתכם יותר.

כלים לעבודה רוחנית – מעשית

קחו שני דפים

בדף אחד רישמו את כל המתנות שהמשפחה שלכם נתנה לכם. את כל הדברים הטובים ואת כל הדברים שמהם צמחתם. ממש לעשות רשימה.

ובדף השני רישמו את כל האנשים שאתם כועסים עליהם ואת כל הסיבות שבגינם אתם כועסים עליהם.

את הדף שבו רשמתם את כל האנשים שאתם כועסים עליהם, אני מזמינה אתכם למצוא מקום בטוח ולשרוף אותו. לשרוף ותוך כדי שאתם שורפים, לתת כוונה שכמו שהאש שורפת את הכעס הכתוב, כך גם הכעס שבתוככם יעלם.

ואת הדף שרשמתם בו את כל המתנות- אני מזמינה לשים במקום נגיש וכל אימת שקשה לכם עם הילדים או עם המשפחה- להציץ בו ולהיזכר בטוב שהמשפחה מביאה.

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה

יעל

נ.ב.

עדיין כועסים?

מזמינה אתכם אלי למפגש (עד 3 מפגשים) עמוק ומשחרר של קונסטלציה משפחתית לשחרר ולרפא את הכעס.

 

לקריאה על קונסטלציה משפחתית:

קונסטלציה על זהות – סיפורים מהקליניקה

קונסטלציה על ילד הורי – סיפורים מהקליניקה

קונסטלציה משפחתית והפלות

 

* קרדיט תמונה: פרנסיס לוי: https://www.flickr.com/photos/vitchub/

No Comments

Post A Comment