הסיפור של עוז וגלית

הסיפור של עוז וגלית

משמעות ההורות

הורות בעיני זאת דרך חיים. דרך של התפתחות אישית.

אני מאמינה, שכשיש לנו ההורים קושי עם הילד, זה מעיד עלינו. לא על הילד. הקושי הוא שלנו.

וזאת אחריותנו כהורים לטפל בעצמנו בשביל הילד ובשביל המשפחה.

וליצור שינוי בחיינו. 

ואם הורות היא דרך חיים, אז מה התפקיד של הילדים בדרך הזאת?

בעיני, התפרצותהילדים הם התמרור. הם המלאכים שבאים לעזור לנו להתפתח.

אנחנו חושבים שתפקידנו כהורים הוא לחנך את הילדים שלנו כשבעצם הם באו כאן בשבילנו.

הקושי שהם "יוצרים בחיינו", הוא בעצם הזמנה עבורנו לעצור.

לעצור ולהתבונן בעצמנו

בהתנהגויות שלנו

במחשבותינו

באמונות שלנו

לעצור וליצור שינוי בכל אלו.

 

עוז בן ה- 3 וגלית אמא שלו

התחושה שהילד לא משתף איתנו פעולה, לא מקשיב לנו, עושה מה שהוא רוצה, היא תחושה לא פשוטה.

ניקח לדוגמא את המקרה של עוז וגלית (שמות בדויים)

עוז הוא ילד בן 3.

גלית מספרת שכשהם נמצאים במפגשים חברתיים עוז מתנהג באלימות ומביך אותה.

יש כאן למעשה שני קשיים, שיוצרים קושי גדול יותר:

האלימות של עוז

המבוכה של גלית.

האלימות של עוז היא סימן למצוקה כלשהי. המצוקה יכולה להיות פיזית- יכול להיות שכואב לו משהו או שיש לו קושי בויסות חושי וקשה לו כשאנשים נכנסים אליו למרחב, המצוקה יכולה להיות רגשית – קשה לו במקומות חדשים, הוא מפחד שאמא שלו תלך ועוד.

צריך לחקור וללמוד על המצוקה ומה עוז מנסה לבטא באמצעות האלימות.

הקושי השני הוא המבוכה של גלית. גלית כל כך עסוקה ב"לא נעים לי" וב"מה יגידו עלי" שהיא לא ממש פנויה להתייחס למצוקה של עוז ולהתייחס לעוז בכלל חוץ מלנסות ולהשתיק אותו ולגרום לו "להתנהג יפה"

היא בעצמה במצוקה.

הרבה פעמים, כשאנחנו נמצאים במצוקה אין לנו פניות נפשית ורגשית לעזור למישהו אחר שנמצא במצוקה גם אם מדובר בילדים שלנו

 

מה עזר לגלית ולעוז?

גלית לקחה את עוז למספר בדיקות על מנת לבדוק האם הקושי של עוז יושב על אלמנט פיזי.

הסתבר כי לעוז יש בעיית שמיעה.

הטיפול וההתמודדות בבעיית השמיעה של עוז שיפרו מאוד את התנהגותו של עוז והפחיתו את האלימות.

 

הקושי של גלית היה קושי מול ה"מה יגידו עלי".

בתהליך עדין ועמוק באמצעות כלים כמו SE – החוויה הסומטית, הילינג ודמיון מונחה, חקרנו את המהות של "מה יגידו עלי" עבורה.

בדקנו מדוע חשוב לגלית מה חושבים עליה

וטיפלנו בקושי שלה מול המחשבות של איך היא  נתפסת מול הסביבה.

כשגלית פיתחה חוסן פנימי מול ה"מה יגידו עלי" היא יכלה לתת לעוז את התמיכה שהוא היה צריך ברגעים שהיה לו קשה.

הקושי הזה נמצא ברבים מאיתנו. הכרה בקושי הזה היא ההתחלה של הטיפול וההתמודדות איתו. הצורך של הילד בתמיכה כמו גם הצורך והרצון שלנו לתמוך בילד הם מוטיבציה גדולה לשינוי והשינוי הזה הוא מתנה שאנחנו יכולים להעניק לילד ולהעניק לנו. 

 

גם אתם חוויתם קשיים עם הילדים והצלחתם להתגבר עליהם וליצור שינוי משמעותי בבית? אשמח לקרוא על כך

 

ניתן לקרוא גם את הסיפור של רונית וליהיא (סיפור להורים למתבגרים)

וגם את הסיפור של רותי ואורי (התמודדות עם גירושין – סיפור להורים לבוגרים)

No Comments

Post A Comment