רואים את האור- כתבה מתוך הורים וילדים 2011 ילדי אינדיגו- מאמר כתבה טובה וממוקדת של מלי בן סימון, ואם תקראו עד הסוף- אני שם אחרונה חביבה. שווה קריאה!!
כשאת אומרת "לא קרה כלום" אל מי את מדברת? היום, הקטן (שנתיים) שלי החליט לבדוק את היכולת שלו לעוף. וכך, בשמחה ובכיף הוא מצא עצמו "מרחף" לו מהספה להתנגשות חזיתית עם הרצפה. אל דאגה- הכל בסדר! אפשר לחזור לנשום (-: כשלקחתי אותו בזרועותיי, כמובן שדבר ראשון, בדקתי שהוא בסדר פיזית, כשראיתי שהכל בסדר (אין דם) פשוט הייתי איתו ...
החיים מלאי הפתעות. הלוואי וכולן היו שמחות, אבל לצערי זה לא כך. כנשים, כאשר אנחנו בהריון, הטראומה שאנחנו חוות משפיעה באופן ישיר גם על התינוק שבביטנינו. פעמים רבות אנחנו חושבות לעצמנו: "זה רק שלנו, אין צורך לשתף, אין צורך לדבר עם העובר שלנו", "לדבר עם העובר על הדברים שאני עוברת זה טפשי" וכו'. עובר, הנמצא ברחמינו ...
בעולם ה"עידן החדש" אני שומעת הרבה פעמים מסביבי (וגם אני חוטאת באמונה הזו) שלא צריך לעבוד קשה עבור כסף. אך אם אני מתגמלת את הילד בכסף כל פעם שהוא מקבל ציון טוב, אם אני משחדת אותו שיעשה עבודות בבית תמורת כסף, אם אני מספרת לו כמה אני עובדת קשה עבור הכסף, למעשה אני מלמדת אותו שצריך לעבוד קשה עבור כסף.
אם אתם חושבים שלא צריך לעבוד קשה עבור כסף, אם אתם חושבים שכסף מגיע בקלות, שרווחה כלכלית היא ערך וכו'..
אתם חייבים להיות מודעים לתחושות שלכם, למעשים שלכם ולמילים שלכם.
כאימהות אנחנו נותנות ונותנות ונותנות. הרבה לאחרים מעט לעצמנו. מאמר זה בא לאפשר לנו האימהות לקבל את העובדה שנתינה לאחר מחייבת נתינה לעצמנו.
תעודת המחצית של הילד/ה. איך אתם מתייחסים אליה? האם אתם מפרגנים לילד על הלימודים שלו או שיש לכם ביקורת? מאמר הזה פותח את המחשבה להסתכל על הדברים קצת אחרת.
כל ילד משפיע עלינו בצורה כזו או אחרת. המאמר הזה עוסק בהשפעה של הבן שלי הקטן עלי וכיצד בעזרת "הורות מודעת" אני הופכת את התהליכים שאני עוברת עם הבן שלי לתהליכים של צמיחה וריפוי
הצורך לחקות כדי להידמות והיכולת לחקות גורמים לילדנו להעתיק את הדרך בה אנחנו מתבטאים ולחקות אותנו. הצורך הזה חזק יותר מהרבה דרכים חינוכיות אחרות שאנחנו מכירים וכדאי ורצוי לשים אליו לב, שכן הוא אחד מאבני הדרך החשובים ביותר בהתפתחות ילדנו.
בחג האחרון, פגשנו, אני, בעלי והילדים, אנשים רבים שאנחנו לא פוגשים ביום יום (דודים, דודות, חברים וכו'). רבים מהם הסתכלו על זהר, הקטנה שלי, ואמרו כמה היא דומה לחמי. בהתחלה התכווצתי. אני לא אוהבת השוואות (למרות שאני מודה ומתוודה, שגם אני "חוטאת" בהשוואות מפעם לפעם) ורוצה שיראו את הילד כפי שהוא מבפנים. ואז הבנתי! ילדים הם ...
